את כל הנשים

וכן אותך, חפשתי ביער התשוקה. ...... נשים רבות חלפו בפניי, יפות, סוערות, בהן בוערת אש להבה. היתה אחת, קראו לה יופי, אך ללא נשמה. . השנייה, קראו לה שמחה , אך ללא תקווה. .. השלישית , קראו לה עושר, אך ללא אהבה.... את שאר הנשים, לא ספרתי לא אהבתי, כולן היו כקרה אז המשכתי לכת, אלייך הגעתי .. כלוחם חוזר הביתה לאחר הפסד מלחמה חממת את ליבי באש לבך, היית לי כמדורה כמגדלר עם אור כחרב , חותך את חושך הסערה אצלך עגנתי, נפשי נחה ושלווה שררה היכולה להיות את, כזאת אלה יפה כפרח אדומה.. תוססת , מתפרצת, כהר געש שאין כמוהו על פני האדמה ואני את עצמי שאלתי... אם לגן עדן לא הגעתי , אז בטח אני צריך להחליף אמונה ( סליחה על טעויות הכתב, פשןט קמתי בבוקר והרגשתי שאני צריך לכתוב לה את זה )