החיים כמקשה אחת מלאה מלאת רצף חללים שקופים

האם יצא לכם לחוות חוויה חוץ גופית? לא כבמקרה מוות או חלום, אלא כהסתכלות על החיים מהצד. מאז שהייתי נער, תמיד הסתכלתי על עצמי מהצד, דמיינתי איך אראה בעתיד ומה צופן לי תוך כדי התבוננות על המצב הקיים ואף פעם לא הצלחתי לחבר בין המציאות לדמיון, זה אף פעם לא פגע ולא היו נקודות השקה. תמיד דמיינתי את החיים כמקשה אחת, הומוגנית בלי שינויים ובלי סטיות, כאילו תמיד ידעתי לאן אני מוביל את החיים, במציאות, לא אני הובלתי, אלא החיים אותי. כשהתחתנתי, תמיד דמיינתי את "עצמנו" כזוג משעמם, עובדים שעתיים, 2-3 ילדים, סקס פעם בשבוע כמו הזוגות שהסתובבו מסביבנו, אבל, החיים לקחו אותנו בדרך הכי "קשה", מלאת מהמורות וחוסר רצף, דרך של הנאה, ריגוש, אהבה ולעיתים שנאה, קינאה/אמון, כבוד וזוגיות מופלאה כמו רכבת הרים הדוהרת על מסלול שלא נגמר אף פעם, מסלול שאין לו התחלה ואין לו סוף, מסלול, שהוא כולו ביחד יד ביד, רגל עם רגל, עם תמיכה שאין דומה לה... לפעמים, אני יושב ומדמיין איך נראה בעוד עשור או שניים, כשכל המסלול הזה יהיה מאחורינו, ואיזה קטע, לא מצליח לדמיין! מה שבטוח, זה שאף פעם לא משעמם, והיי, אני לא בטוח שאם היה ניתן לשאר איך ניראה בעתיד, החיים היו כאלה מדהימים! תעשו, תנסו, תריבו, תשלימו, תאוהבו, תשנאו, תכבדו אבל הכי חשוב, תעשו את הכל ביחד! פורים שמח Please And Love אלעד