טוב.. אז יצא לי מדריך...

לא שאני תופס מעצמי איזה כותב רבי מכר מהולל, אבל החלטתי שבמקום לעשות שיימינג לאנשים שבוחרים לגנוב לי סיפורים, אולי הגישה החינוכית תעבוד יותר טוב... אז ישבתי וכתבתי מדריך קליל עם 10 נקודות לכתיבת סיפור אירוטי... שווה לקרוא אותו גם אם אתם לא כותבים בעצמכם, ואם יש לכם הערות או נקודות להוסיף, תרגישו חופשי. אנג'וי.. כתיבה אירוטית היא כתיבה אומנותית לכל דבר. בשונה מפורנו, שם הכל "על השולחן" מול העיניים ולא צריך להסביר לצופה מה הוא רואה, בעולם הכתיבה כל מה שהדמיון שלך בונה נמצא בראש שלך ולא חשוף לעיני הקורא. יש עולם שלם של תחושות, מראות, ריחות, צבעים ורגשות שחייב להיות מועבר בטקסט בלבד. אין לכותב שום יכולת לעורר מניפולציות שלא עוברות את הדף הכתוב. כאן נבחנת היכולת שלך לגרות את האדם שקורא את הטקסט, לרגש אותו, לחרמן אותו, להפתיע אותו והכל רק בעזרת 22 אותיות הא'-ב'. יש המון טעוית שנחשפתי אליהן במהלך הכתיבה שלי ואת חלקן עשיתי בעצמי עד שבחנתי את הנושא לעומק וכך הצלחתי לגבש 10 כללי 'עשה ואל תעשה' כשניגשים לכתיבת סיפור אירוטי: 1.אל תמהרו לכתוב. החלטתם לכתוב טקסט אירוטי? מעולה. שבו עם עצמכם לרגע. בשלב הזה הטקסט הוא תמונות שרצות לכם בדמיון. נסו לשבת עם התמונות האלה ולהריץ אותן קדימה כמו סרט. וודאו שאתם אוהבים לאן שהקו העלילתי שלכם הולך, אולי תמצאו תפניות בעלילה שיכולות לרגש אפילו יותר ובשצף הכתיבה לפעמים מתפספספות? 2.השתמשו בדמויות שיש לכם משיכה אליהן. אם יש בחור/ה שעושים לכם את זה במיוחד, השתמשו בהם כדמויות בסיפור שלכם. כמובן שאפשר לשנות את השם ואת הפרטים, אבל כשנוצרת לכם בדמיון דמות שאתם יכולים להתחבר אליה, שיש לכם משיכה ודעה אישית עליה, הסיפור יגיע מכם, מתחושות הבטן שלכם כלפי אותה דמות ולא תהיו טכניים. 3.אל תהיו טכניים. כשכותב ניגש לכתוב הוא רוצה כבר לסיים ולראות את יצירת הפאר שלו. רק שהתוצאה של זה בהרבה מקרים היא מלל טכני שנראה יותר כמו רשימת מכולת ופחות כמו סיפור. דוגמא מוצלחת לזה אפשר למצוא בשלב תיאור הדמויות. עולה לכם בדמיון דמות של בחורה מהממת, יכול להיות שהיא פרי דמיונכם ויכול להיות שהיא מבוססת על מישהי אמיתית (ראו סעיף 2), אבל הקורא לא יודע איך היא נראית, וכאן יש טעות נפוצה אצל כותבים: הם הופכים את התיאור שלה לרשימת מכולת. לדוגמא- "למיטל היו עיניים כחולות, אף קטן, שיער גולש שחור, ציצים גדולים, תחת מושלם, ולבשה שמלה". בום. זהו. הרגתם לקורא את הרצון לקרוא. יש כאלה שעוד ממשיכים: "ומיטל ניגשה לאבי, שהיה לו שיער שחור קצר, גוף שרירי וזין גדול". יאללה, סגרנו את 2 הדמויות בשתי שורות, אפשר להמשיך! אז זהו, שלא. הקוראים שלכם מצפים לקצת יותר תחכום מזה. אם אתם מפחדים לפספס פרט בדמות, פשוט רשמו לכם בצד איך היא נראית. שלבו את התיאור שלה בתוך הסיפור. למשל בפסקה אחת תוכלו להגיד "מיטל נעצה את עיני השקד החומות שלה באבי שישב בקצה החדר" כאן יידעתם את הקורא שיש למיטל עיניים חומות. בהמשך ה'סצנה' היא ניגשת לאבי ויש ביניהם דיאלוג, חולפת עוד פסקה ואז אפשר לכתוב "אבי הישיר מבט אל מיטל והעביר יד על שיערה השחור החלק" והופ, יש לנו עוד פרט מידע, שהחלקנו פנימה. הקורא לא מרגיש שמנפחים לו את הראש בפרטים טכניים, אבל לאט לאט אנחנו בונים כאן דמות. שחקו עם זה, זה עובד גם במקרים של בניית חדר, לא צריך לירות על הקורא את הריהוט, גוון האור, והאווירה בחדר באותו משפט. אם אני רוצה לציין 2 פרטים, גם שיש ספת עור בחדר וגם שהאור בחדר חזק ויש דימר שמעמעם אותו, אני יכול לשלב את זה לתוך הסיפור: "אבי ישב על ספת העור הישנה במרכז החדר" מספקת מידע על זה שיש ספה כזו, לאחר מכן בהמשך הפיסקה: "מיטל שלחה אליו חיוך מתגרה, תוך כדי שידה מחליקה על הדימר, מעמעמת את האורות כרמז לכוונותיה לגביו". 4.אל תפחדו מסיפור ארוך. בניתם לכם עלילה ואתם יושבים לכתוב, אל תפחדו מכתיבה שתיקח יותר מדף אחד. אתם לא כותבים פה רומן רומנטי של 400 עמוד ואין חשש שזה יגיע לכזה אורך, אבל חשוב להבין שהקורא שכבר החליט לקרוא את הטקסט שלכם לא רואה את כל הסרט שרץ לכם בראש. ככל שתהפכו את העולם שאתם יוצרים לקורא לעמוק יותר, הוא יוכל לבנות לעצמו את מקום ההתרחשות בצורה מדוייקת יותר בראש ולראות את ההתרחשות כמו שהיא נראתה בעיניים שלכם. 5.אל תגזימו עם התיאור. הסעיף הזה לא סתם מגיע אחרי סעיף 4. מצד אחד חשוב להשקיע בתיאור ובניית סביבת ההתרחשות, דמויות ועלילה כלשהי, אבל חשוב לזכור שאיבר המין הגדול ביותר בגוף הוא המוח. תאפשרו לקורא להפעיל גם את הדמיון שלו. אין צורך לפרט שבארון הימני במטבח יש 4 צלחות סרוויס עם איורים מהמאה ה-15. זה יכול לעניין חלק מהקוראים הפולנים, אבל זה ממש לא רלוונטי לעלילה או לשאר הקוראים. 6.אל תתפתו לדחוף את כל עולם הסקס לסיפור אחד. טעות נפוצה, בעיקר של כותבים מתחילים. לכותב שניגש לכתוב סיפור יש נטייה לרצות לבלוע את כל העולם בסיפור אחד. יש המון תנוחות, המון קטגוריות סקס, יש המון מקומות שאפשר לגמור בהם. לא מומלץ לדחוף את כולם לסיפור אחד. זה אמנם נחמד לשמוע על זוג ששוכב ב-מסיונרית, 69, דוגי, אנאלי, ישיבה, רכיבה, על הספה, על הרצפה, 69 בעמידה, ועוד ועוד, אבל התוצאה היא קורא שיוצא עם ראש מנופח מהסיפור הזה (אם הוא לא פורש באמצע עם כאב ראש). כשאתם מתכננים לכם את הסיפור (ראו סעיף 1) תבחרו לכם אילו תנוחות תרצו להכניס. אם אתם משלבים יותר מ-2 אנשים (שלישייה/רביעייה/גנגבנג) תחשבו מה תרצו שהם יעשו ואל תחזרו על עצמכם. וזכרו, אם ממש אהבתם את הדמויות, תמיד אפשר לעשות סיפור בהמשכים. 7.שגיאות כתיב וטעויות דקדוק. לא כולם מומחים ללשון עברית, אין מה לעשות. אבל כשאתם מכינים סנדוויץ' אין דבר יותר מבאס מלגלות שיערה תקועה באמצע הביס. אותו דבר קורה כשאתם כותבים לאנשים סיפור ומתחילים לכתוב עילג. זה לא טעים, זה מוריד, זה מבאס. אתם לא אשמים, יש מספיק הפרעות ותסמונות שגורמות לשגיאות (דיסלקציה וכו') אבל גם הקורא לא אשם. אם אתם מועדים לשגיאות, תנו למישהו להעביר הגהה לפני שאתם מפרסמים את הסיפור, מה אכפת לכם? יש עוד סיבה שבגללה כדאי לתת לעין נוספת לעבור על הטקס, אבל זה כבר בסעיף 8. 8.תנו לחברים לקרוא. לפעמים כשאתם כותבים, אתם כל כך מאוהבים ביצירה שלכם שקשה לכם לשפוט אותה. תנו לעין נוספת לעבור על הטקסט ולתת לכם פידבק מה זה עשה להם. רצוי לתת למישהו מהמין השני. בהרבה מקרים כותב שהוא זכר, כותב את הסיפור מנקודת מבט גברית ועונה על הפנטזיות של עצמו, אבל אישה שקוראת את הטקסט פחות תתחבר אליו. תנו לבני המין השני לקרוא, לתת לכם הערות ודגשים. ורצוי שיעירו לכם גם על מה שדובר עליו בסעיף 7. 9.דיאלוגים. "חלק חשוב מהסיפור הוא בניית דיאלוגים" אמר כותב המסמך. "זה לא תמיד חייב להיות בתבנית הזו, אבל חשוב לתת לדמות לדבר בתוך גרשיים כציטוט" הוסיף. הבנתם נכון? לפעמים משהו שדמות אומרת יכולה להוסיף פרט עלילתי חשוב, אבל אל תהיו מכאנים ותסיימו כל ציטוט ב-"אמר/ה "X. נסו להיות מגוונים בדיאלוגים שלכם, ואל תשכחו לסיים בגרשיים, אחרת הקורא לא ידע שהסתיים הציטוט. המלצה אישית שלי, כשאתם באים לכתוב ציטוט שווה לשבור שורה ולכתוב אותו בשורה חדשה. זה יותר נוח לעין. 10.הפכו את הקוראים שלכם לשותפים. אחרי שאתם כותבים בקשו פידבקים מהקוראים, איך אפשר לשפר את העלילה, מה כדאי לשמר, מה עשה להם את זה יותר, מה פחות. תוכלו גם לקבל מהם רעיונות לסיפורים עתידיים, פנטזיות שלהם יכולות להיות החומר לסיפור הבא שלכם. שווה לשאול!