סדום והמורה לספרות

יום לפני, זמן לשאלות: הגברת רצתה לדעת: "יש אוכל טבעוני?" מיה: "גם אני טבעונית - יהיה." הגברת רצתה לדעת, "תהיה אורגיה?" מיה: "אורגיה זה מה שיש בראש לגברים סוטים. אצלנו זה חילופי זוגות." היום הגדול: 22:30, נכנסים לרכב. כרגיל - אני בהגה והיא בניווט. כרגיל - היא קצרת רואים ואני קצר רוח. כביש ריק, 120, התרגשות. פעם ראשונה, מסיבה - פורים - קברט. מיטב המחלפות, מזכיר שאולי גם אפשר להראות טוב ביומיום. מה נעשה? אם יהיו מגעילים? אם אני לא רוצַה לשחק, אני לא משחקת. ואני לא מוכנה לאכול בשר. מסכמים שבמקרה הכי גרוע - אנחנו שנינו ביחד זה אף פעם לא אכזב. וילות, רחובות שוממים, ימינה, כיכר, חונים. הגענו. יוצאים לוילה, הינה עוד זוג מלובשש. דווקא חמודים. אולי עוד נכיר אותם בהמשך. הצטופפות קלה של הרשמה מאחורי וילון. עוד מחליפים, עוד מחלפות. נרות מצלילים מה קורה בפנים - בנתיים כלום. קצת מביך, בחוץ אור פנסים ולבנה מלאה. הכי מלאה זה 19 שנה! אוי לא! רואים אותנו! עוד יזהו אותנו. בעצם גם הם פה. נכנסנו - מספר? 57. לא נראה מבטיח במיוחד. קיבלנו מסיכות. שוות! אבל חבל על הפנים היפים שלנו. אנחנו בפנים, איזה מתח - אנחנו במסיבת חילופי זוגות! עברנו בלאונג' - זוגות מחופשים, יושבים, מלחששים, בוחנים, מודדים. רחבת ריקודים. חזים מעונבים, רגלים מגורבנות - עומדים, מלחששים, מסתכלים, מעריכים. התרשמות בנתיים - אנחנו כבר חצי שעה פה ולא קורה כלום! זה נראה כמו מסיבה רגילה. אפילו שקטה באופן מטריד. הרוקדים על גבול העמידה. היושבים על גבול השתיקה - קצת מזכיר שבעה. לרגע נופל האסימון - בלי המינגליג, האווירה והאנשים הערב יכול להגמר בדיוק ככה - מוות קליני. הבאר נראה מגוון, הברמן נראה רוסי. למה לוקח לו כל כך הרבה זמן לפתוח את הבקבוק?! כוס יין. ומתחילים בשופינג. כל כך הרבה אפשרויות... איך אפשר בכלל לדעת ככה בחושך? בעצם זה בכלל משנה? עוד כוס. ויש מספרים: 80, 24. עוד יין. 11. עוד סיבוב, והמספר הנוסף: 58. זוג 80 נראים מנוסים - זה מושך, מסקרן, מרתיע. אולי בעצם קצת דוחה. הריקודים הופכים להיות יותר מוחשיים וממוששים. ואנחנו מתקרבים אליהם. לאט. היא מסתכלת לי בעין. ואו איזה עיניים. למזלי הייתי בלי המסיכה - אז חייכיתי. הם מתקרבים עוד קצת. אני מדווח למפקדה. עשינו צעד. סיבוב, לוודא שגם הגברת עדיין בעייניין. סיבוב שוב - ועדכון. הם בעיניין. 57, 80 - בינגו! חשש מצידה - "אתה בטוח שהם רוצים?". לא הספקתי לענות, התחלפנו די מהר - ברחבה. תנועה, נגיעות, נשיקות. תנועה. וודאתי שהיא מוצאת את עצמה. נרגעתי והמשכתי אל ההיא. הם הבינו שאנחנו חדשים. ועזרו לנו. תפסו לנו את הידיים בדיוק לאן שהן היו כבר אמורות להיות. עדיין ברחבה. אבל די מהר התגלגנו במעלה המדרגות. חדר חשוך, פלומת נר קלושה - ומזרונים מקיר לקיר. "אנחנו בקטע של חילופים לא מלאים" - ואו הפתעה. אולי הקלה - לוקחים את זה צעד צעד. מפה הכל נהייה מאוד אינטנסיבי, ומאוד מהר. מציצות, ליקוקים, יניקות, לחשושים. ערומים. אחחחחחח מממזזזזדדדייייננננניייייייםםם. היא איתי, ההיא איתו. ההיא מלקקת ההוא מחשקק. תסלחו לי על הבוטות - אבל מספר הפרמוטציות ברביעיה פשוט שואף לאינסוף, ומעבר לו. הדלת נפתחת - קהל. ונסגרת. ונפתחת. צופים. ונסגרת. ונפתחת. ואז נכנסים אורחים. שוכבים לידנו כאילו כלום באפלולית אדמדמה. ומתחילים במעשה סדום - והמורה לספרות מסתכלת עלי. או לפחות ככה זה נראה בחושך. ועוד זוג, במיטה איתנו - בעינייניו. בחור שחום ובחורה לבנה מלאה מדושנת עונג מחייכת אלי במרחק נגיעה. אז נגעתי. והגברת סיכמה יפה: "בולבול בולבול ציצי ציצי" זוגות זוגות, בתיבה, ודווקא נח. נגיעה מההוא, ליטוף מההיא, מי אמר שלא תהיה אורגיה?! והפתיעה אותי הגברת - לא ידעתי שלטבעונים יש כזאת תאוות בשר. השְבעה של מטה, הפכה לשמינייה של מעלה. ושבענו, וברכנו. יצאנו מחוייכים, מפקירים עניבה שרשרת ותחתונים בשטח חם אש. עצרנו למנוחה בנחלה, תחת קורתו ופטרייתו. אוטו, כביש מהיר - ורשמים. כיף. סליזי. יותר מדי. פחות מדי. מבוגרים מדי. מאוחר מדי. תענוג מופקר! הגענו וצללנו לחלומות מתוקים וציוצי שחרית. בן ומיה, מי יתן ותזכו למצוות!