הוד השרון

"שהבוז והגסות הוא *לא* מנת חלקם של הגברים הבודדים בלבד"

חוץ מזה, היוזר שלי לא נקלט משום מה בפוסט הראשי, לא שזה מאוד משנה

תיקון קטנטן

טוב, אני די חדש בעולם הזה, ואני לומד תוך כדי תנועה.
התחלתי לפנות לאנשים בפורום, לנסות להציג את עצמי, ולקוות לטוב.
אין לי מושג מה הקודים המקובלים בפנ

תובנות של גבר בודד

הפוסט הזה מתאר את החוויה הראשונה שלי דרך האתר. זה קרה כבר די מזמן.
למעשה השלישיה הראשונה שלי שהגיעה דרך האינטרנט, ולא "מהחיים האמתיים", או ממסיבות שה

הפעם הראשונה שהצטרפתי לזוג מהאתר

גם אני, כמו כולם כאן (אני מקווה) נשמרתי לנפשי בחודש וחצי האחרון ונמנעתי ממפגשים והכרויות .
מתי לדעתכם הזמן הנכון? הרי הקורונה לא באמת תעלם מחיינו בשנ

התייעצות ליום שאחרי

אז נפגשנו. אני, חברה וזוג מהאתר.
סיכמנו מראש שמכירים, מדברים, ואם זורם, זורם.
הפגישה היתה אצלם.

אנחנו לתומנו חשבנו שאם קיימת אופציה לזרום, מן הרא

אני שאלה בנימוסים והליכות

השארתי אתכם כשאני נכנס לבית זר, הזוג מחכה לי כבר במיטה. מוכנים לפעולה.
בלי שלום, בלי נעים מאוד. קדימה דרך.

הזוג עצמו היה אנשים מבוגרים יחסים. הוא 

הפעם הראשונה שהצטרפתי לזוג - חלק שני

ושוב, מיומנו המריר של גבר בודד.

אז ככה, זוגות, או בחורות, שאני פונה אליהן עונות לי לא אחת בתוכחה על כך שאני משתמש בהודעת היכרות של העתק הדבק.
קודם

הודעות העתק הדבק

אז ככה,
מאחר ונכפתה עלי ועל כולנו תקופת מנוחה וציפיה ליום שאחרי הקורונה, הראש שלי קצת התפנה למחשבות על נושא הסווינג, ואיזה סיכום של התקופה הלא ארוכה 

הגיגים לתקופת הקורונה

אז למה? 
אם אתה לבד, למה אתה מפרסם שאתה זוג?
ולמה אתה מושך את ההיכרות עד שאין ברירה אלא לחשוף את העובדה שאין שום בת זוג בתמונה? או לפחות אין אחת שהי

כרגע אני לבד.  היא לא מעוניינת

אני אוהב נשים. אוהב את המגע שלהן, אוהב את הריח שלהן, אוהב את הראש שלהן ואוהב מאוד את הגוף שלהן.

לפעמים אני שואל את עצמי – מה מריץ אותך?. למה הלהט ה

לדעת אישה - על החיפוש התמידי

אני קורא פה שיש הרבה מתחזים באתר. בדרך כלל גברים בודדים שפותחים כרטיס של זוג או משהו כזה.
אולי אני מפספס משהו...אבל מה אותם מתחזים חושבים שיקרה בדיוק