הגיג על עונגיה...מהסוף להתחלה

"תאכלי ת'עוגיה הזו. זה עבאדי אפו"... עם חיוך חנוני-דבילי של "הבנתי-עם איזה-עשבי-תיבול-את-אפית", מגיש לה עוגיה מצנצנת העוגיות התעשייתיות שמצאתי במטבחון. בא לנו משהו מתוק... נעמד בזהירות במרכז מערבולת גחליליות הקרמבו... מרים את הראש... WOW! איזה קירות עקומים יש לחדר... מרוחים גוף על גוף... מסדרים נשימה... ממתנים את קצב ה-בובום-בובום... "הסערה נוגעת בריסים ומשתבר כל רגע לרסיסים..." הגל זורק אותנו בצעקה גדולה על גבו של אורקה המזנק מעל קשת פסיכית ומנחית אותנו בתוך ענן צמר גפן עם פאייטים מפסטיבל סן רמו 68'... "הירוק היום ירוק מאד... והנסער היום נסער מאד..." גל ירוק נושא אותנו על קצף פסגתו... לאה גולדברג דוהרת על אופנוע ים... לוסי מרחפת ברקיע מעל ומעודדת עם פונפוני יהלומים... דגל השחמט מתקרב... מתרחק... מתקרב... קצב החתירה מתגבר... דגל השחמט מתחיל להראות באופק... ברווז סיני על חסקה ורדרדה נותן בראש עם מיקסים של להקת איזולירבנד... המוסיקה עולה ל- 27... שחיית בטן... שחיית גב... שחיית כלב... שחיית לוטוס... שחיית פיקאסו... ואנחנו שוחים... ג'ימי הנדריקס פורט על מיתרי ארטיק מנגו-גמבה... פרחי סחלב צצים בשערותיה... דינוזאור ג'וניור עומד על שפת הבריכה ורוקד עם פרפרי שעשוע... מים סגולים... מים תכולים... מים חמימים... מים צלולים... שוחה בריכות... משתכשך במימיה כמו ילד בקייטנת נווה נופש... קופץ נר אל תוך הבריכה. קופץ ראש אל שפת הבריכה... גייזר שפורץ מנקיקה שוטף אותי כמו הטוש שאי אפשר להתחמק ממנו בכניסה לבריכה... ידיים מגששות, יוצאות לסיור צוקים ונקיקים... לשונות ושפתיים מחפשות נקודות בגוף שגורמות לנו לדבר בהברות קטועות... גוף נצמד לגוף... וכגוף אחד אנחנו משתרעים על המיטה החמה... הבגדים מופשטים במהירות... יש איזה להט, בהילות כזו, רצון לזרז תהליכים... "עוד מעט תתחיל להרגיש אותה" – חייכה והצמידה את שפתיה לשפתיי. טעימה העוגיה... אבל לאחר שרואה שגם היא נוגסת, שם איקס על תאוריית חשש ה-"היא-רוצה-להרעיל-אותי-ולחתוך-לי-את-הזין-כדי-להשתמש-בו-בביתה-בשעות-הפנאי-כמו-שהיא-איימה-בעבר". ובכל זאת, נוגס בעוגיה במוּד תהיה של "מה-היא-זוממת???" עוגיה שהגישה לי בליווי חיוך "סמוך-עלי", מתוך השקית שהביאה איתה. "תאכל ת'עוגיה. זה אני אפיתי"... (-; * ועכשיו לקרוא מהסוף להתחלה...