המציאות שלנו צלחנו עוד שלב בעולם הסווינגרס

ובאותו הלילה רציתי אותו רק לעצמי, הכרחתי את עצמי ואותו לקום מהסלון וללכת לכיוון החדר ההוא, ששם השתוללו בכיף החצאים השניים שלנו. הצטרפנו אליהם בכיף, אך מהר מאוד תפסנו את הפינה שלנו , התנתקתי מהקולות מסביבי ופשוט נשמתי אותו, המגע שלו הטריף אותי ונתתי לעצמי להשתחרר, אחרי מספר מפגשים איתם נדמה שהכל כבר מותר וידוע. ובפעם בראשונה שאחרי מעשה אהבה לא חזרנו איש לזרועות החוקי/ת שלו, אלא נשארו חבוקים ומלטפים את בני הזוג החלופיים. נבהלתי! התבלבלתי! בעבר היתי משתגעת כשהיה מלטף את שערה לאחר מעשה אהבה ועכשיו יש לגיטמציה להכל כולל שינה בכפיות. השינויי שאנו עוברים כאן הוא מטורף, והעולם הזה הוא כלכך דינמי. אני קוראת את הבלוג שלי מתחילת הדרך ורואה את ההתפתחות שאנו עוברים. שלב שלב, יד ביד, בפתיחות מטורפת. וכשנשארנו לבד אני והחצי השני שלי, היה ברור שכלום לא פחות אלא הכל יותר, החיבוק האוהב והמשיכה המטורפת והרצון המטורף להיות ביחד. לפעמים נדמה לי שאני חולמת את כל זה. קשה לי להאמין שאלו החיים שלי, אפילו אני לא יכולה להאמין להם...