הפרעת הקשב

היא מתקרבת, מה היא בעצם רוצה? היא אמביוולנטית כל הערב, רוצה לא רוצה. ואני? אני מפחד לנסות, מתבייש. מפחד לשמוע לא כואב, מפחד לשמוע כן. אנחנו עכשיו קרובים, ממש צמודים. היא מתקרבת אליי, כן עכשיו זה כבר ברור אנחנו נתנשק, אך לאן עוד נגיע? "תנסה להתרכז בנשיקה, להנות ממנה. מתי כבר תהיה לך עוד אחד?" אני אומר לעצמי. אני מרגיש תזזית בגופי, המכנסיים כבר לוחצות והוא רוצה לצאת לחופשי. "עוד לא, זה לא הזמן. אולי יותר מאוחר אני מנסה לומר לו" תוהה לעצמי, מה השעה כמה זמן בכלל יש לי. האם ארצה לראות אותה בבוקר? האם ארצה לישון איתה הלילה? מעניין מה היא חושבת מעניין מה היא תחשוב. במין משחק עם עצמי "לעשות את זה הכי לאט שאתה יכול" אני חושב לעצמי. אנחנו מתנשקים אני מלטף את ראשה יורד לצווארה, נוגע בזרוע ומשם לאמה, אני רוצה להחזיק לה את כף היד "תהיי איתי ביחד, אל תבהלי אם מחשבותיי ינדדו למקום אחר, זה חלק ממני חלק בלתי נשלט" אני חושב לעצמי. היד השנייה נכנסת מתחת לחולצה בגב, מנסה לקבל משוב חיובי "מקסימום הכל קרה בטעות". הידיים על המותניים הראש עובר לצוואר, נושף עליו "אני כל כך רוצה לעשות לך טוב, להטריף אותך" מה זה האור הזה אני תוהה לעצמי, האם זו הטליוויזיה? מתבלבל ושוכח שאני במשחק, רץ קדימה ומוריד לה את החולצה. החזייה אוחזת בחזה שלה בצורה מעוררת חשק, ליטוף אחד חופן אותם נהנה ואומר לעצמי "תפסיק להיות ילד, יש לך עוד המון עבודה". "מעניין מה יהיה מחר" אני חושב שוב, "אני מקווה שאקום לבד במיטה שלי" הגעתי להבנה. היא אומרת משהו אני מנסה להקשיב, אבל המחשבות לקחו אותי רחוק יותר. אני מסתכל בוהה בה, היא כל כך סקסית. וממשיך לרדת אל הבטן מעוז הנשיות בעיני, אין כמו המגע של בטן נשית מלאה או רזה יש משהו במקום הזה שפשוט מושך אותי, למרות העדפה לחזה, הבטן היא האיבר המסקרן ביותר. אני מלקק את הבטן אל הטבור, ממשיך למטה ועולה חזרה מעלה. אני מנשק אותה. החלטתי להוריד את החזייה, ידי ממששת את הגב מחפשת את האבזם. הנה הוא: ובתנועת אצבעות קלה החזייה ירדה. ירידת אדרנלין קלה, הנה הם, מתגלים ומדהימים. המחשבות שוב נודדות למקום לא ידוע, אולי זה התרגיל של הצלחתי אולי זה הקבוצה שניצחה. אני מאבד עניין לכמה שניות. היא מרגישה ולוקחת יוזמה, היא עוברת לשכב עליי מנשקת מלטפת עם קצוות הציפורניים מטריפה אותי. אני מתעשת המחשבות שוב חוזרות אלייה, ניתן לה עוד כמה דקות להרגיש בשליטה. היא מורידה לי את החולצה, נצמדת אליי עם החזה. אני מרגיש את הפיטמות זקורות נעוצות היישר אל תוך בית החזה שלי. אני הופך אותה, וחוזר אל החזה, ליטופים קטנים קצת נשיפות עליו. היא כבר לא יכולה היא מושכת את פי לעבר הפיטמה. אני שוב שוכח מה רציתי לעשות מה הייתה התוכנית מה הצעד הלאה, "הקונדום בארנק?" אני מנסה להיזכר. כך זה ממשיך לכל אורך האקט לא משנה כמה סקסי הוא יהיה הסחות הדעת שמאפיינות הפרעת קשב תמיד יפגעו באקט. היא אולי לא תרגיש, אבל אני? אני מחפש את זאת שתגרום לי לשכוח מהכל, שתדע לגרום לי להתרכז רק בה.