חוויה מדהימה שהפכה לכאב לב - אשמח לעצה ועזרה מחברי האתר

היי חברים, רציתי לספר לכם משהו ולקבל את העצה שלכם. אחרי היכרות של למעלה מעשר זוגות בשנים האחרונות, לפני יותר מחצי שנה הכרתי זוג מדהים (אני הייתי הראשון שלהם) כשהתקשורת הייתה עם בת הזוג. לאחר כשבועיים של התכתבויות וטלפונים נפגשנו בפעם הראשונה והכימיה בין שלושתנו הייתה מדהימה לנוכח העובדה כי הסתבר כי מדובר באנשים מדהימים, מכבדים, מצחיקים וכיפיים. מאז אותו מפגש היינו נפגשים פעם בשבועיים - שלושה ומעבירים ערב ולילה מדהימים לא רק מבחינת הסקס ששבר את השיאים וכל הגשמת פנטזיה מבחינתי לפחות (וגם הזוג הכי זורם לוהט וכיפי מאז שאני בתחום) , אלא גם מבינת בני אדם. ביני לבין הבת זוג נוצרה התכתבות (כמובן בידיעת בן הזוג) של כמעט 24/7 וגם פתחנו קבוצת וואטס אפ של שלושתנו ובה הרצנו צחוקים. לאט לאט הקשר התהדק ומבחינתי לפחות הם הפכו לחברים הכי טובים שלי, סיפרתי להם הכל ונפתחתי אליהם בצורה מקסימלית - דבר שלא קרה לי לא עם אף זוג וגם לא חברים "רגילים". לנוכח הקשר שנוצר בין שלושתנו, מבחינתי גבר לא ראיתי בהם סווינגרס, אלא חברים "רגילים" לכל דבר שהייתי שמח לבלות בחברתם ללא קשר לסקס. הקשר התהדק עד כדי כך שבת הזוג אף קנתה לי נעלי בית כדי שלא אלך יחף כשאני אצלהם. הכל היה מושלם במשך כשלושה חודשים. לי היה אכפת מהם כאילו מדובר בבני משפחה או חברים ממש קרובים,, דאגתי להם כשנוצרה בעיה כזאת או אחרת אצלהם בחיי היום יום (עבודה/בריאות) והצעתי כל עזרה שהם ירצו. יתרה מכך, למרות כמה הצעות שקיבלתי מזוגות אחרים סירבתי להיפגש איתם כדי חס וחלילה לא לפגוע בזוג החברים החדש שלי שהיו מאוד חשובים ושיתפתי את בת הזוג בכל זוג שפנה אלי, ולמרות שהיא כן עודדה שאני אפגש עם זוגות נוספים ושאני כביכול לא חייב להם כלום, אני סירבתי ולא יכולתי לעשות את זה. היא מצידה תמיד החמיאה לי שאני בן אדם מדהים ומקסים, לא כמו כולם, וכל אישה תהיה מאושרת איתי. ואז לפתע, אחרי עוד מפגש מדהים, התחלתי להרגיש שמשהו השתנה באינטנסיביות של ההתכתבויות באופן דרסטי. ההתכתבויות הפכו לפעם ביום, פעם ביומיים וכו'. כאשר שאלתי את בת הזוג האם קרה משהו? האם עשיתי משהו? האם פגעתי בהם בכך שאמרתי או עשיתי משהו. תשובתה הייתה שלילית וציינה שהכל בסדר (כמובן שהרגשתי שכן משהו השתנה). ביקשתי ממנה להיות כנה ולעלות כל בעיה וטענה. אחרי כשבועיים שנסיתי לקבל ממנה תשובה (כן אני מודה אולי לחצתי והצקתי בקשר לזה, אבל תבינו שאחרי שנפתחתי אליהם בצורה יוצאת דופן והייתי הכי כנה איתם בהכל ושיתפתי אותם בדברים הכי אישיים שקרו לי בחיים, צפיתי פשוט לכבד אותי ולשתף אותי מה גרם לשינוי הפתאומי). כאמור, אחרי כשבועיים היא כתבה לי שהיא/ הם החליטו שלא להיפגש בתקופה הקרובה . כתוצאה מכך, הלחץ שלי לקבל הסבר כלשהו הלך וגבר כשכל הזמן ביקשתי לדבר איתה בטלפון כדי להבין מה קרה או להסביר לה שזה מאוד פגע בי שאחרי שנפתחתי אליהם טואטלית אני אפילו לא מקבל הסבר מה גרם לשינוי, האם זה משהו שאני עשיתי או בכלל לא קשור אלי.היא סירבה לדבר בטלפון בכל תוקף במשך כשבועיים , היחס שלה כלפי הפך להיות קר מאוד, חסר אכפתיות וכבוד בסיסי בעיני - כנראה בגלל הלחץ שלי המסיבי עליה לשתף אותי בסיבות להחלטה שלהם. בסופו של דבר היא כתבה לי שהיא לא מעוניינת שנהיה בקשר. לאחר מכן כל מה שרציתי להגיד לה בטלפון לגבי איך הרגשתי , למה נפגעתי ואיך נראה היחס שלה מהצד שלי . כתבתי לה בהודעה ארוכה בוואטס את כל זה כי לא הייתה לי אפשרות אחרת. להודעה זאת היא לא ענתה ולמעשה כאן נגמרה התקשורת בינינו. במשך כחודש וחצי - הייתי עצוב, ללא חשק , ללא מצב רוח, מרוסק וממש פגוע ברמה הכי קשה כי חששתי שכל התקופה שהייתי בקשר איתם הכל היה צביעות לנוכח אי כבוד בסיסי שציפיתי מהם פשוט להגיד לי מה הסיבה לשינוי הפתאומי. הייתי מקבל ומכבד ומשלים עם כל הסבר: קנאה מצד מבן הזוג, התפתחות רגשות מצד בת הזוג, מציאת גבר אחר שיותר טוב ממני וכל דבר אחר. אני משלים עם זה, ואני אוהב אותם באותה מידה ומחשיב אותם עדיין כחברים הכי טובים. בפסח האחרון שלחתי להם הודעת חג שמח ואז נסיתי לחדש את הקשר בהתכתבות של פעם בכמה ימיםם, פעם בשבועיים. יצא לנו להתכתב קצת ברמה מינימלית של "היי, מה מצב? מה חדש?". לפני כחודש בת הזוג התקשרה אלי ואמרה שאנחנו לא נוכל לחדש את הקשר בהחלטה שלה ושל ההבן זוג ..אבל כן אפשר פעם בכמה זמן לכתוב "מה מצב? מה חדש?" .. וכאלה , אך לא מעבר. המשכתי להתייסר עם עצמי לא על זה שכבר אין סקס איתם, כי זה הפך לפרט לא חשוב בכלל, אלא שאיבדתי חברים ממש טובים ואולי אף הכי טובים. הייתי מוכן , וכך גם אמרתי לבת הזוג, לכל סוג של קשר ופחות אנטנסיבי - נטו חברים וללא סקס. בשיחה טלפון שקיימנו לפני כמה ימים, אחרי לחץ נוסף שלי שפשוט ביקשתי לדבר בטלפון כמו חברים, אז הסתבר לי שבזמנו ההחלטה להפסיק להיפגש הייתה של בת הזוג - עדיין אני לא יודע סיבה - וכיום למרות שהיא כן מוכנה לנהל ידידות מסוימת (התכתבויות/ טלפון בכמה זמן / אולי מפגש ידידות פעם בכמה זמן ללא סקס כמובן) אבל בן הזוג מתנגד כעת, אך אין לו בעיה עם התכתבות בסיסית של "מה מצב?" וכאלה פעם בכמה זמן . אז מצד אחד אני עדיין פגוע מהאופן שהם בחרו להפסיק את הקשר ללא כל הסבר לנוכח באמת חברות קרובה שנוצרה בינינו, ומצד שני אני עוד יותר עצוב שאני איבדתי חברים מאוד טובים שהיה לי ממש כיף איתם בלי קשר לסקס. אני מוכן לעשות כל דבר (לבקש סליחה אם צריך ממנה או מבן הזוג - במידה ועשיתי משהו- ולהסכים וכל מתכונת של קשר ידידות ללא שום מגע בינינו). כמובן, אני חייב לציין שאין כאן מצידי שום רגשות שפתחתי כלפי בת זוג שיכולים להרתיע, אלא אני מתייחס אליהם כזוג חברים נטו וכמו שחשוב לי שהבת זוג לא תפגע כך גם באותה רמה גם בן הזוג שלה. אני פשוט רוצה שניהיה חברים, ללא סקס. לשבת ביחד לשתות / לצחוק / לראות טלוויזיה/ לצאת לבית קפה או לטיול , להתייעץ עם שניהם בעינייני עבודה או דייטים. אשמח לקבל את דעתכם על הסיפור שהכאב בגינו לא עוזב אותי ולקבל את העצה שלכם איך אני יכול לשכנע אותם לנהל קשר חברי נטו , ללא סקס. *מצטער אם נפלו שגיאות בטקסט - זה בגלל ההתרגשות.