יום הולדת, נובמבר 2010 - אזהרה פוסט בדסמ"י!!

(לבקשתם של זוג חביב וסקרן אני מעלה פוסט שכתבתי לפני שנה וחצי על חוויה בדסמית משוחררת מעכבות) האמת, אין על אמסטרדם, יש בה קסם מיוחד- התעלות, הבתים, האנשים, האווירה, החופש, המתירנות המינית ועוד. זה היה הביקור החמישי שלי בעיר כשהנוהל די קבוע. נוחתים בחמישי בבוקר אחרי לילה לבן, מתארגנים, אוכלים, מטיילים, מעשנים, נחים ולמשך 4 ימים הופכים את היום ללילה ואת הלילה ליום. בחמישי בערב אחרי ארוחה במסעדה עם כולם, חזרתי עם זוגתי לדירה. העייפות והסטייק עשו את שלהם ולמרות הרצון הטוב לפתוח את יום ההולדת במסיבת ריקודים טובה, נרדמתי. אבל יום הולדת חוגגים פעם בשנה,לא? כמו גדול (38 ליתר דיוק) התעוררתי בשתיים וחצי בלילה כשברקע נשמעה מוזיקה קצבית מתחנת רדיו מקומית. פקחתי את עיני וראיתי את זוגתי מביטה בי ומחייכת אלי. "בוקר טוב. על ארבע" פקדתי עליה, וכמו כלבה טובה היא זינקה ממקומה והתמקמה בין רגלי אדונה. וחגיגות יום ההולדת החלו :-) (יסלחו לי הקוראים אבל זו הייתה חגיגה פרטית, אינטימית, בין אדון לשפחתו). אבל שישי בערב זה כבר סיפור אחר. במתחם בעל שתי קומות, במרחק חצי שעת נסיעה ממרכז אמסטרדם, נמצא מועדון סווינגרים מדליק בשם "שואו-בואוט", שפעם בחודש לובש צורה אחרת, קינקית ושונה – "ערב פטיש פליי-פארטי" תחת עייניה המפקחות של אישה מבוגרת וחביבה (להלן: מדאם הבית). הגענו כקבוצה, לבושים בגינס (אני בכל אופן) ועטופים במעיל. מדאם הבית קיבלה את פנינו בחיוך אך בחשדנות, יש לומר. היא ליוותה אותנו לחדר ההלבשה ותוך עשר דק' חששה חלף. מחבורת ישראלים מוזרה "הפכנו" לאנשי bdsm הלבושים כדת וכדין. "ברוכים הבאים לשואו בואוט" אמרה, ולקחה אותנו לסיבוב היכרות עם המקום, תוך הסברים מפורטים בדבר כללי המקום. בקומה העליונה – בר גדול, בופה (לרעבים שבייננו), רחבת ריקודים, חדרי עישון ובאסטת בגדים למכירה. בקומה התחתונה – האקשן!!!! על פני מספר מתחמים היו פזורים מיטות מדיקל, צלבים, מתקני הרמה, כיסאות ומיטות פיסוק, כלובים, נדנדות, סדים וכמובן כל הציוד הדרוש. את השעה הראשונה העברתי עם זוגתי והחבורה בקומה העליונה. שתינו, רקדנו, עישנו,הכרנו מקומיים וכמובן שלא פסחתי על סשן השפרצות ברחבה (למורת רוחו של אחראי הניקיון שהלך אחרינו עם סמרטוט רצפה) אחר כך הגיע העת לסשן פומבי ומשותף ראשון לזוגתי ולכלבתי החדשה. "____, רדי ללוקר. תוציאי את התיק, קחי את כ' (קיצור של "כלבתי") וחכו לי למטה" אמרתי, וכך היה. הן חיכו לי מרוגשות בכניסה למתחם. "אחרי, בשקט", בקשתי. בחרתי עמדה -סד עץ גדול, לצידו ספסל ומאחוריו מיטת פיסוק. ואז, כשהן עומדות בדממה וידיהן משולבות מאחורי הגב, הוצאתי את הציוד מהתיק ופרסתי אותו על המיטה (ממש פינת עבודה), כשבמקביל החלו להתקבץ להם עוד ועוד צופים. הושבתי את כ' על הספסל. אזקתי את ידיה לסורגים, חשפתי את גופה ואת "בין רגליה". "חכי לתורך" אמרתי לה, וקראתי לזוגתי "_____, אלי!" והיא, כשהיא מחוברת לסד, לבושה בחוטיני ונעלי עקב וישבן בולט – היא כבר בחצי ספייס. היא יודעת ומרגישה שהיא חשופה בפני הקהל ופני אדונה, והיא מרוגשת ומחורמנת מכך כל פעם מחדש. מהנשיקה לחיבוק לשוט ולמחבט, מהקל אל הכבד, מהעדין לכואב, הצלפתי, חבטתי ושיחקתי בגופה. "אני זונה שלך, אדוני" היא צעקה בכל פעם שגמרה, והיא גמרה וגמרה. במקביל לא הזנחתי את כ'. שיחקתי בגופה, בחוריה, בשדיה. "רוצה גם?" שאלתי. לא היה צורך אמיתי בתשובה. תשוקתה נטפה מבין רגליה וטפטפה מהספסל לרצפה. ואז הן התחלפו. לכ' זה היה סשן פומבי ראשון (ועוד משותף עם זוגתי) והיא נהנתה מכל רגע. כשזוגתי לצידי התחלתי לסשן את כ' כשאני לא מוותר על אף אביזר שהבאתי (בעצם כן, על הנר). זוגתי מנשקת, מלקקת ויורדת לכ', ואני מכאיב, מלטף, מנשק, מחבק, נוגע, מצליף, חובט, מדבר ומחייך. המגע, המוזיקה, הקהל, הקולות, האווירה, המראה המלבב וכמובן האלכוהול – חירמנו אותנו בטירוף. אחר כך הן ירדו על 4 לזחילה משותפת במתחם, שבסופה זוגתי חיברה את כ' לצלב, כשרגליה קשורות בפיסוק רחב. הצמדתי אטבים יפניים לפטמותיה ואת ה"פרי" למפשעתה (דילדו חשמלי עוצמתי) ושיחקתי בגופה. כשהתחננה לגמור הוריתי לזוגתי להצליף בה. לא עברו דקתיים והיא הייתה בשמיים, וגמרה בקולות של סיפוק והנאה. אחרי הסשן התבודדנו באחד החדרים, צפינו בכמה סשנים מעניינים ולבסוף חזרנו למעלה לרקוד ולשתות עם כולם עד שהגיע הזמן ללכת. אז איך חגגתי את יום ההולדת? בערב בלתי נשכח עם שפחה שאין לה תחליף, עם כלבה מאושרת, עם חברים נוספים, אלכוהול, ריקודים והמון זימה. וזה עוד כלום לעומת מה שהיה יום למחרת..................... נ.ב חגיגות יום הולדת 40 יערכו השנה במסיבת פול מון, בקופנגן תאילנד מי מצטרף? :-)