ספונטנים?

ספונטנים? הפלאפון מהבהב לו והודעה חדשה נכנסת. מממ השעה כבר 21.00, הילדים נרדמו והיין קר ומזיע במקרר. מסתכלת על אהובי ואומרת למה לא.. אהובי: וואלה כן. דובשנית יפה: מסיימת משמרת עוד חצי שעה, לוקחת מונית אליכם? אהובי: כן, הכתובת.. כבר תקופה שאנחנו מתכתבים עם הדובשנית הזאת, ההתכתבויות זורמות ממש והיא פשוט אש! מאמי, אני פונה אליו.. אני קצת חוששת מעולם לא היינו רק עם בחורה לבד, והיא, היא אמרה שהיא באה עבורי, לטפל בי ( רק המחשבה הזאת מדגדגת לי למטה ובאותה מידה מלחיצה אותי). פשוט תזרמי,הוא נותן לי מבט ממזרי כזה שממיס אותי כל פעם מחדש. דובשנית יפה: תגיד לאישה שתלבש את שמלת העור השחורה מהתמונה ותמתין לי בחדר. האא.. ואין צורך בתחתונים. אני קוראת את ההודעה והנימה הזאת, הפוקדת עליי מגרה אותי בטירוף. פותחת את המגירה, מוציאה את שמלת הלטקס השחורה פושטת את התחתון- אין צורך בו היום. מבקשת ממנו שיעזור לי לסגור את הריץ רץ באיזור החזה- החזה שלי ענק וסורר וקשה לסגור אותו בתוך שמלת לאטקס צמודה. נשכבת על המיטה, שאכטה מהג'וני, מוסיקה טובה ואני מחכה לה. המשך בערב❤