אני מביט בך ממש מקרוב בזמן שאת מלקקת את איברו הזקור ומריח אותך ממנו. ראשי נמצא במרחק של סנטימטרים בודדים מהזקפה שלו. פי כמעט מזיל ריר מהמחזה שנגלה מולי. את מחייכת ואומרת "זה בסדר מאמי, אתה יכול". "מה אני יכול?" אני שואל. "אתה יכול. תעשה את זה". הבנתי למה התכוונת. "אבל.... אני לא... לא מסוגל.... זה לא מי שאני". "אתה מסוגל מאמי. אני לא אחשוב עליך רעות. אתה לא עושה שום דבר אסור". אני קופא. לא יודע אם אני מסוגל לעשות את זה. היא שמה את ידה מאחורי ראשי וקירבה אותי אליו. " אני אעזור לך מאמי"
המשך יבוא.

פרק ד