רגע לפני השיא

מרגישה את זה מתחיל לבעור, מתגנב מתחת לעור ומעיר חלקים רדומים. דם פועם בעורקים, הגוף מתעורר והלב משכים. הנשימה האיטית מתחילה להתעורר, רוצה ללכוד עוד אוויר בקצב מתגבר. כל כאב נשכח ונמחק, נטחן לאבק דק ואל-על ניסק. מפנה מקומו לטוב אינסופי, טיפות אור עוטפות את גופי בתחושת אושר עילאי. גל גדול מתקרב, נושא סוד ערטילאי - לאיזה חוף ייקח אותי? אולי רק יטלטל ויחזיר אל הים, אולי ייגע בי באופן מושלם, ואולי יעיף לשיא מטריף. אין לי מושג כלל איך זה ייגמר, יש כמה מצבים עליהם ניתן להמר... רוצה מאד להחזיק ברגע. הרגע שלפני השיא המיוחל, רגע בו הכל אפשרי והכל בו חל. בלי זמן או מקום, בלי שום דבר נפרד רגע בו הכל מרגיש אחד. רוצה לאחוז בו גם בשל החשש מאותו הרגע שאחריו, בו הגופנפש מרגיש קצת מותש, נחיתה שוב לקרקע ותחושת ריקנות הכרחית על-מנת להתמלא מחדש. אין לי ברירה אלא להתמסר, להפסיק לאחוז בו ולתת לו להשתחרר לבטוח בכך שיגיע אליי שוב מהר. אז אספתי את כל אותה אנרגיה מופלאה שנחתה עליי ללא התראה, ושחררתי אותה בחזרה אל הגלים, במילים. הממממ.....יש למישהו סיגריה? טוב נו, אני לא באמת מעשנת.... :) אפשר רק חיבוק?