שכנות טובה...

היא לוטשת, אני יודע שהיא לוטשת אפילו בשנייה הזו כשעיניי עמוק בתוך נקסוס של מילר , היא בשלה,לא מרפה מהאחיזה, ידעתי שהיא לוטשת מהשניה הראשונה שנכנסנו לכאן, בלוק מוזר בטבורה של עיר לא לי, הבלוק כל כך מוזר שמהמרפסת העליונה אני שולט בה וכשאני בתחתונה מבטה שולט בכולי. היא אף פעם לא תגיד כלום חוץ מלצווח באוזני אשתי על שקיות הזבל שאני משאיר בכל מקום בבניין במקום בפח. אבל היא יודעת ללטוש, מחדר הקרנית הבוהקת שלה מצית בי גחלת שגם ככה בוערת באש התמיד,והמחדר כל כך חזק שלא מצליח לעקוב אחרי מילר והצליבה הורודה שלו,אני מרים את עיניי ומביט בה...חודר בעצמי. היא כבר בת 45 מטופחת מציפורן ועד שיער, משקה בכל בוקר את הטוליפים שלה, בעלה בשיחה אקראית סיפר לי עד כמה הצבעוני משפיעה על כל פרט מחיי היום יום שלו וכמה הוא לא מבין למה היא צריכה להרחיק עד אמסטרדם פעם בשנה כדי לחקור את הטוליפים בשווקים, גיחכתי ביני לביני בשיחה הזו וכמעט נפלט לי שהטוליפים הם התירוץ. ועכשיו כשאני חודר בחזרה במבט פראי אני לגמרי בטוח...לא בשביל פרחים היא מרחיקה . אני מחליט לרדת מהחודרנות ועובר לסקירה בנימה קצת יותר נינוחה, מביט על גופה הבשל,אמנם בוגרת אך מלאת קימורים , נדמה לי שכל גופה נע ונד במין תזוזה אינסופית של חושניות. החזה הפלסטי שלה הוא כנראה הקימור היחיד שעומד במקום.כשמתחתיו מתיישרת לה בטן שמציצה מתוך הבד הלבן הצמוד שהיא עוטה על עצמה במין נונשלנטיות שלא במקומה. אני ממשיך אל עבר הרגליים וכל גופי כואב מהרצון לראות אותה מסתובבת ומגלה לי שוב את הישבן שמהווה הוכחה ניצחת לנחיצותם של חדרי הכושר. אני מגורה. האישה עדיין בקומה השנייה, ואני כאן...רק בוקר....עוד יום עבודה מפרך לפניי ...אבל. אני מגורה! אני לוחש לה ..."הוא בבית?"... היא מחייכת ,תופסת לשון בין השיניים ומנידה בראשה. בלי שום מחשבה נוספת,אני זועק לאשתי שזזתי,חייב,ממהר. פותח את הדלת ,נועל, וניגש אל הדלת שמולי. מרים את ידי לנקוש והדלת נפתחת מעצמה, היא עומדת בדלת נושכת שפתיים בשרניות ומזמינה אותי רק במבט. המשפך עדיין בידיים ואני שם לב שיש קצת בוץ על הציפורניים הבנויות שלה, "קפה?"....לא עונה..... ממתין שהיא תסגור את הדלת ובשנייה שהיא מסובבת את המפתח אני נצמד לגופה ומשעין אותה על הדלת, "אין לי המון זמן" אני לוחש., יודע שאשתי תצא עוד חצי שעה ותראה שהאוטו עדיין מונח לו כפגר בחנייה. היא מסיטה את הראש ,מהנהנת, "תהרוס אותי מהיסוד". אני חופן את הסיליקון המדהים שלה ב2 ידיי ומכופף אותה, הישבן האלוהי שלה מונח לפניי בקריאה נואשת לחדירה קוסמת, אני נצמד איליו . היא מושיטה 2 ידיים ופותחת לי את הרוכסן...אני מצידי קורע מעליה את הסרפן הלבן, ובתנועה אחת חדה מוריד את המכנס הצמוד שלגופה השמימי, מחפש תחתון ולא מוצא. הזין שלי מתנפח למימד שהוא כל כף אוהב ואני מצמיד אותו לרטיבות החמה שלה, היא רוקדת עליי...2 ידיים על הדלת...כיפוף קל....ובכל תנועת ריקוד היא מרטיבה את עצמה ואותי. אני מעביר את הזין שלי על הדגדגן. ממשיך אתו בתנועה טבעית לכוס ומשם ממשיך את הסיבוב עד לפי הטבעת וכך חוזר חלילה...בלי חדירה...בלי עוצמה...בעידון, ברגש... מרגיש כל נים בחלציה, מרגיש כל טיפה ,מרגיש כל וריד מתפוצץ. היא מצידה עברה כבר לשלב הבא ובתחינה מיוסרת היא זועקת.. "תחדור...תחדור", תחדור בכל חור שאתה רוצה", לא רוצה אנאלי, רוצה רטיבות רוצה לגמור בעוצמה ומהר, הפגר הממונע שלי עדיין מונח למטה . אני מקשיב להלמות ליבה ובאוושה חדה אני חודר לתוכה כשיד אחת מונחת לה על הפה למנוע רעשים מיותרים והשנייה אוחזת בטליה המפוארת שלה...אני רוקד.... אני נשען עליה ..מתנשף...במהירויות משתנות.. לאט ומהר, עוצמתי ורגיש. היא נאנקת מהנאה והרטיבות שלה רק מתגברת. היא מתחילה לרקוד עליי ואני ממשיך במבצע החדירה, לעומק ולרוחב. אני הופך אותה, משאיר אותה עומדת ונצמד לגופה המזיע, מרים את רגל ימין שלה ושוב חודר לתוכה רק שהפעם אני רוצה שהיא תחדור אליי תוך כדי...שהמבט שלה תוך כדי המשגל הפראי הזה יחדור לתוכי ,שהאישון שלה יעשה בי שמות כל עוד הזין שלי עושה בגופה את אותה הפעולה. אני צמוד לגופה ,שומע את האנחות המתגברת ומעז לרגע לפלוט משהו מעצמי. זעקה, קול...לא מצליח לעצור את עצמי.. הסכרים נפרצו ואני כולי בתוכה כולי זועק, כל גופי אומר עוד ועוד. וגופה נצמד אליי היא מזיינת אותי בכל שנייה שאני לא מזיין אותה. היא תופסת את הישבן שלי ומצמידה אותי חזק יותר עמוק יותר עד שלא נשאר מקום לכלום. לא נושם לא שבע, לא רעב. דוהר ..דוהר....וגומר......... מביט בה. העיניים שלה אומרות רק דבר אחד. "אתה חייב לי"