דלג לתוכן המרכזי

ליאור

החיים באפור....

פורסם ב - 19/09/2011 בשעה 23:34

0
712
"החיים חולפים, בדרך כלל אני בעד העניין הכל כך פשוט הזה, נותן להם לחלוף ללא התנגדות ממשית, בכל פעם שמריח שהם גם פותחים חלון אני מייד מכניס ראש ולשון נותן טעימה ומייד יוצא כדי לתת להם לחלוף כשעיניי עדיין עצומות לרווחה. אני מוצא את עצמי אי שם בראשית העשור השלישי. מתגרה לרגע וממשיך, טועם מההיסטוריה המפוארת של האצטקים ומייד נע כמו פרש מימי הביניים אל עבר פולחן הידע הבא,בלי עומק ממשי ,בלי מטרה מיוחדת, רק להכיל.להכיל כמה שיותר בכמה שפחות זמן , הכל כדי שבלילה,שניה אחת לפני שעוצם את עיניי השיכורות מידע לא רלוונטי אדע כי כבשתי, כובש ובא . כובש ובא. כל הנשים בחיי כולל זו המכונה אשתי ,נכבשות והלכתי. חלקן (כמוה) טוענות בתוקף שנשארתי,שאני איתן,אבל הן בעצם לא ממש מבינות את המהות של שכמוני. עצם זה שהסכמנו לשחק את משחק החיים כדי שהסביבה תניח לנו לנפשנו,העובדה הזו לבדה לא מבטיחה לאף אחת דבר,אני כאן ושם בדיוק באותו הרגע שלי שאף אחת מהן לא הבינה עד היום. זיינתי.... כולי שקוע בעצם המשגל הפראי ומייד עם השפך האורגזמי הרגיש שלי נעלמתי כלא הייתי שקוע במחשבה עד השפך הבא. עד שהופעת, עד ששוחחת, עד שהיפנטת בי משהו שלא ידעתי שיש בי אותו , עד שהלכת. אני כבר חושב על העזיבה שלך עוד לפני שהופעת מולי ולו לשנייה אחת אולם רק מחצאי מילים,משברי אותיות,מלחשושים מזעריים יודע,רוצה,חושק,שואף להכניס עוד יד אל המערכה ובעיקר עוד הרבה לשון. לא יודע מה יהיה כשדמותך הוירטואלית תהפוך למציאות מענגת, שישבנך הפראי יונח לו על פרצופי בזמן שאת מענגת את הרקטום המוחי שלי בלחשושים אינסופיים על עובדת כיבושי בידייך הנאמנות. כל שנותר לי הוא לדמיין,להתענג על הרגע,ולפחד ממנו. לפחד מהשניה שבו הוא יגמר.... ובדמיון כמו שאת בטח יודעת אני די חזק. אז מדמיין לי, מדמיין שעת לילה,חצות וקצת ואני מונח על המיטה הכפרית הזו שנועדה לרומנטיקה זולה ואילו אנו נבצע בה את זממו של קורח ועדתו , הגעתי קצת לפנייך ולא עשיתי דבר מלבד לשכב,ערום,ובציפייה. באופק נוצצים האורות הרחוקים כשצפצוף האזעקה שלך מעיר אותי מהמחשבות.,ובלי יכולת להבין מזקיר בי כל חלק. העור עור ברווז,והזין כלי משמרת. את דופקת ואני לא עונה, את שואלת,ואני לא נושם. את פותחת צוהר ודמותך מגיחה. אני לא ממש מסתכל,זה לא באמת מעניין אותי,רוצה רק לטבוע לך בראש לנבור,לבלוע,לשאוב כל חלק,לזיין ולחזור אל העולם שמחוץ לעולם. מדמיין את הסינוור,לא רואה כלום חוץ מהילה נוטפת מיניות טהורה בדיוק כמו האצטקים והשוקולד. בשניה שעוברת בין המחשבה אם לזוז לזו שאומרת להישאר במקום את כבר עליי.מלקקת כל חלקה טובה,גונחת על כל אוזן. מפשיט אותך בדמיון והידיים מקלפות בלי דעת רובד אחר רובד מעלייך, כשמסתבר לי שלא מדובר בכל כך הרבה רבדים,אני נשאב לתוך הרטיבות שמשווע לטעמה כבר כמה חודשים,נזכר איך סיפרת שזה לא ההיילייט שלך אבל עם שכנוע פנימי עמוק ולשון שנגררת עוד יותר עמוק אני כולי בתוכך,ואת בשלך. האדישות הראשונית שלך נעלמת כלא היתה,את אוחזת בראשי ודוחפת אותו עמוק יותר לקרבך,שפתייך התחתונות מגירות את נוזל האלים שלך ואני לוגם בתאווה לא מרוסנת. בתוך שניות כשאני לא מצליח להבין את האקרובטיות שלך ובעיקר את שלי אני נמצא על ישבנך,הזין מלטף בך כל חור , עובר מהרטיבות העוצמתית אל הדגדן הנפוח ומשם אל פי הטבעת המתכווץ וחוזר חלילה. הגניחות שלך מקבלות מימד אחר, משהו שנע בין אופרטה אוסטרית לבין האיחוד של לד זפלין, בלי משים את שואבת אותי אל קרבך ומתנועעת עליי כמו מריונטה צרפתית,תנועות האגן שלך מרגישות כל וריד מתנפח על הזין התפוח שלי וכשאת מתחילה לשלב תנועות עומק , איבריי הפנימיים מסתחררים במערבולת של עונג. אני בעצם לא עושה כלום....ועושה הכל..... הרמוניה מושלמת של צליל ותנועה שנמשכת ונמשכת ונמשכת. הוארגזמה הראשונה שלך מגיע מהר שמשחשבתי ואני שיודע שלא תסתפקי באחת ולא ב4 ממשיך בשלי, רק שהפעם מעמיד אותך על הקיר, החלון שמכוסה בווילון פונה אל עבר שדות הכפר,אני מזיז את הוילון ומכבה את האור, פניי ופרצופך צמודים לחלון מביטים אל השמיים השחורים. בו בזמן הזין שלי עסוק ברכיבה צוהלת ,אני נכנס ויוצא בתנועות שלמות ומושלמות,האגן שלך כאילו הותאם לי עוד מילדות נע ונד אל עברי פי שחת. תנועות העומק שלי מביאות אותך לאורגזמה השניה שמתפרצת אליי בסילון היישר מגופך,אני ממשיך בשלי והזיון הופך להיות מיוזע ולוחמני,קופצני ותמידי. נדמה כאילו אמשיך כך לנצח, כשאת מתיישבת עליי,מורידה אותי אל הרצפה ונעה מעליי ,גוהרת נושמת ללא אבחנה, מוציאה פלג אנאלי, ותוך כדי דהירה מחדירה אותו עמוק לתוכי, הרקטום שלי מתחלחל מהנאה,והזין שלי רוקד בתאווה. ביד שנייה את לוקחת את היד שלי ומכניסה אותה אל בין הדגדגן לקצה הבטן שלי,מתניידת עליה,כשמרגיש שהפלג עושה בי שמות מנסה להתאפק, מנסה וקשה. מקשיב לקולך העוצמתי, ועם שבר הזעקה השלישי שלך אני מרשה לעצמי לאבד כל טיפת נוזל שנאגרה במיוחד עבורך, משפריץ ומשפריץ. מנסה עוד תנועה תוך כדי השפרצה אל קרבך.,ונשאר מונח כמו פגר שנכבש. נכבשתי. כבר לא אניח להם לעבור מהצד. "
תוכן הבלוג