Kiss & Tell

הם חיכו לנו כבר בפאב, מקום תיירות מקסים באמצע הדרך בין הערים. מוצאי שבת, והפאב די מלא. קיבלנו מקום ישיבה שאין בו הרבה פרטיות. זה לא הפריע להם לשבת במעורב. אבל אני מודע לחולשות שלו, שהיא תיארה בטלפון. כשהוא מלטף את ידיה של ​רינה אני ממשיך בשיחה רגילה, ורק מגניב מבט לחמודה שלצידי: אין שמץ של רמז. כעבור כמה דקות אני בזהירות מסמן לה שאני מכבד את הצרכים שלו - אבל יש לי משלי. יד ימין שלי שהייתה שמוטה עוברת לנוח על ירכה. הוא לא רואה - והיא לא צריכה לראות. היא מרגישה. החמודה ממשיכה בשיחה כרגיל, לוקחת לגימה מהמשקה ומניחה יד לכאורה על ירכה, ולמעשה על ידי, מסמנת שכן. רינה מרבה לחייך. הוא גם מצליח להצחיק אותה. מבטיה אליו חומדים ואני יכול להיות רגוע שהכל בסדר. כשהיא מביטה בי, ​מ​החיוכים בינינו ​ברור שזה זה. כנראה גם הם ראו את החיוכים, כי מי​כל​​​ ממהרת לסיים את המשקה, ומציעה שנלך לטייל קצת. משלמים, ואמיר מעדיף שניקח כיוונים מנוגדים. לאחר כמה רגעי מבוכה, גבם מופנה אלינו והם מתרחקים. המסר בצ'אט עם מי​כל​ ​ ​היה חד משמעי. היא רוצה אותי נבון ונעים למראה, ובעיקר למגע: אין לה ספקות או סבלנות להתמהמהות​, והיא לא אוהבת מפגשים בלי סקס​.​ כשכתבה לי על כך חששתי שהיא תהיה 'תכליתית' מדי, על חשבון האינטימיות. טוב, הנה היא כאן, מתוקה ביותר… זמן לייצר אינטימיות! ​האיפוק שהפגנתי עבור אמיר נעלם, ואני מצמיד א​ותה​ אלי​ בחיבוק​,​ מתמוגג לגלות כמה דקה גיזרתה בתוך המעיל. כשאני​ מקרב את פני אליה שפתיה ממהרות למצוא את שלי, ובין רגע אני שלה: היא מנשקת נעים​!!​ נעים מאד אפילו. אני את מבוקשי קיבלתי: אינטימיות נעימה. מכאן וצפונה מה שיקרה זה בונוס. אני מודה: בונוס מבורך ביותר. ואני זוכר: בשבילה זה העיקר. מעניין כמה תתאכזב ממפגש שמסתכם בנשיקות? מצד אחד, זה מפגש היכרות, ואני לא איזה צעצוע ש"זורם" במפגש ראשון! מצד שני, הנה: כבר נפגשנו. הכל מצוין, ומעקצצת הרגשה ש…. למה שלא נמשיך למפגש השני? (כלומר, עכשיו, במהלך המפגש הראשון). רגלינו נושאות אותנו​ ​לשולי אזור הבילוי, ואל גן ציבורי. פינה יחסית מבודדת בין העצים, ואנו חבוקים בשפתיים נעולות. ​תחושת דקיקות ​הגיזרה​ ​שלה מעוררת ת​כונה לא רצוניות בחלציי, ואני מצמיד אותה אלי יותר בחיבוק​. שתרגיש. תגובותיה לא​ ​מותירות מקום לספק, ושמאלי נשלחת לחפון ישבן. ימיני יורדת לאורך גבה ומצטרפת... אבל בחוצפה רבה אל​ ​תוך הג'ינס שלה. העור נעים. אני נזכר עד כמה היא מרשימה, בולטת כמגדלור בין כל הפרופילים, והנה היא כאן,​ ​איתי... זה גורם לי להתנשם לפתע בהתרגשות, והאגו, שאחראי במידה רבה לתגובת החלציים, עושה את שלו. היא מהדקת אותי אליה. הנשיקה עוברת ​אל ​לחיי​ה​, אוז​נה, במורד הצוואר... כעבור דקה ידיה ​נרפות מעט באופן טבעי​, בעוד​ ידי החצופה נשלפת ממקום המסתור הנעים שבתוך מכנסיה, ואני מסובב אותה בגבה אלי. היא מתנשמת בהפתעה. אני מסיט​ ​את שיער​ ראש​ה​, שיער​ נעים במיוחד​,​ וממשיך לנשק לצווארה. בעודה מתמסרת, ימיני שוב נשלחת, הפעם במסע איטי שמזמין​ ​אותה לעצור אותי בכל רגע שתחפוץ.​ הלואי שלא תחפוץ. אני מת להדרים עוד!​ הנה​ ​המעיל והחולצה שתחתיו מורמים מעט מעלה, והיד נצמדת אל עור הבטן.​ ​בשלות נשית חטובה, טבור ​חמוד… אבל איני מתעכב. לאט לאט, ​מתמיד ​מטה. הנשיקות לא פוסקות. עור הצוואר נעים. שום​ ​דבר לא הכין אותי להפתעה שהמתינה לי מעט מעל הגומי העדין של התחתונים שלה. ​שיער ​ערווה! שאפתי אוויר בהתנשמות קולנית מרוגשת. ​גם כאן ​שיער​ה ​רך ונעים... ניכר שתגובתי משמחת אותה, ואני שואל אותה מאיזה כוכב היא ירדה, וכמה סקסית יכולה אשה להיות? וואו! אני לא ממתין. היד נשלחת עמוק, והיא עוזרת לי. פותחת כפתור במכנס. כעבור רגע היא לא מסתפקת בכפתור היחיד הזה, גם לא באלו שאחריו: היא מפשילה אל ברכיה את המכנס והתחתונים יחדיו, שמחה להעניק גישה מלאה אל הלחות. הניחוח הנעים של הנאתה מגיע לאפי. אני עוזב את עמדתי החמימה, לבוש חולצה קצרה בקור הפתאומי של הלילה האביבי הזה, ומשאיר אותה להישען במעילה החמים אל גזע העץ. מתכופף מולה, שיכור מהניחוח אני שוכח לגרות אותה בהתקרבות איטית למטרה, ובמקום זה מתנפל באחת, לשון מושטת לפנים חלוצה בהסתערות. אין לי מחשבות בראש. אני רגיל למחשבות בראש. תהיות: למה, כמה, כיצד... ​הפעם ​כלום. ריק. אולי רק לרגע סימן קריאה קצר נוצר בתודעתי, כשאני מבין שמלבד פעם אחת עם רינה במקום ניסתר בין גבעות החול, ומיזמוז בוסרי עם טלי על שפת הים מכוסים בסדין - מעולם לא עשיתי את זה במקום ציבורי. לא ככה! והנה כאן בקרבתנו יושב איש על הספסל וכלבו משוטט, כשמהצד השני שני גברים הולכים ברחוב ודנים בענייני קודש. כל אחד והקודש שלו, ואני צולל אל קודש הקודשים. מזה שנים לא ליטפתי​ שערות​ ערווה, ו​הנה כעת ​אצבעותי משתעשעות​ בו​ לבקשתה​.​ ​שיער רך-מכדי-להאמין. לפתע טיפטוף, והוא מתחזק לגשם קל. היא מצחקקת ואני אחריה. מתלבשים ורצים לחפש מקום מסתור. כעבור רבע שעה, במכונית החונה באיזור מואר בלב איזור הבילוי, היא לוקחת ממני עוד סוג של בתולים. חסרת​ ​מעצורים! הכל כל כך קל איתה. נעים, ופשוט, וטבעי. רק כשנערים חולפים ממש בסמוך ​למכונית, אני מבקש ממנה לחדול לנוע מעלי, כדי לא להתגלות. אבל היא רק עוברת לתנועה איטית, שדווקא נעימה לי ומקשיחה אותי בתוכה יותר. "רואה?" היא אומרת, "אמרתי לך שהם לא ישימו לב!" - באמת אין לה מעצורים. לא סיכמתי עם רינה קווי גבול כאלו או אחרים. ​​רק הסכמנו​ ​ש​אם בחרנו להיפרד להמשך הערב, אז מה שקורה​ - קורה.​ מצד שני, ​לרוב אנחנו 'פועלים' במקביל, והמצב​ הנוכחי​ חדש לנו למדי.​ ​מה תאמר​ ​על "זרימה" קיצונית שכזו במהלך מפגש היכרות??? בנסיעה חזרה הביתה קיבלתי תשובה​... ​מה ​עבר על רינה? לא פחות מאשר ​ע​לי. לא פחות​ _ ב כ ל ל ! -------------------------------------------------------------------------------------------- מאז נפגשנו עוד, ועוד, ושוב… ואיך להגיד בלשון המעטה? נהדר לנו איתכם. ותודה על עוד לילה נפלא, ועל הסיום המתוק שלו כשחברנו יחד לבית הקפה. ♥ ♥ ♥ ♥