תל אביב

אני כאן כדי להשלים את החסר, כדי להרגיש, כדי לחוות, כדי לנסות, כדי לברוח. אבל לפעמים אני כאן רק כדי להכיר מישהי שתקשיב לי, שאוכל להיפתח בפניה, לשתף אותה ולספר לה למה אני כאן.

אני כאן

נפגשנו בטינדר. היא צעירה, רווקה. רקדנית בשיא הקריירה. אני מבוגר ממנה בעשור. מיושב. נשוי פלוס. כנראה בטעות. אבל לא. זה מה שאני צריכה ברגע זה בחיי היא מ

מדלגים על שלבים

היום התחיל כמו כל יום אחר. לא שיש לי תלונות. הכל בסדר. משפחה, זוגיות, בית, עבודה. שיגרה. שיגרה טובה אפילו. אני מסיים את רוטינת הבוקר ומתחיל נסיעה למשר

עוד בוקר

אמרו עליי שאני משקיען. אמרו שאני חרשן. כמעט כל יום יושב שעות בסיפרייה. אז אמרו. אבל אני לא הגעתי לשם בשביל הספרים. לא הייתי שם כדי ללמוד. רק ישבתי שם 