הסערה שלפני השקט

שישי בערב, כבר מאוחר... מאוחר אבל הערב רק התחיל. אנחנו ברכב, נוסעים לפי הווייז, כל האצה גורמת ללב לדפוק יותר מהר וכל פנייה מביאים אותנו קרובים יותר ליעד, למקום הלא נודע. מסתכלים בחלון וחושבים בקול על איך יראה הבית שלהם. אנחנו עוברים לייד הרבה שכונות חלקן מוזנחות בניינים ישנים, בתים קטנים וחלקן כמו ארמון או אפילו בית מלון. בית מלון זה סקסי... אנחנו שקועים בדימיון והבטן שלי שקוע בלא להוציא את האוכל שאכלתי במסעדה מיקודם. גם במסעדה הייתי שקועה בעולם אחר... אנחנו מגיעים ליעד וחונים את האוטו ליד הכתובת ששלחת מולנו בית פרטי בגודל מגרש כדורסל קטן. הבית אפור עם חלונות בעיצוב מרשים. נראה שבפנים יש מדרגות מסתובבות כאלה ממש כמו בסרטים, אבל אז התקשרת ואמרת שזו לא הכתובת וזה עניין של דיסקרטיות בלבד. התקדמנו לעבר הכתובת החדשה, שנינו עם אותם הפרפרים בבטן רק בצבעים שונים ואתה, עומד שם ברגוע שלך עם כפכפים וגופיה. נראה לי השקעתי יותר מידי בלבוש ובאיפור.. למרות שבסוף החלטתי לא לבוא עם שמלה ועקבים וסתם באתי עם ג'ינס וחולצה חגיגית. נכנסנו לבית. הכל חשוך ורומנטי. הקירות ריקות מתמונות, והבית ריק מדברים כאילו רק עברו לשם לפני שבוע ועוד לא הספיקו לקשט, או שהורידו הכל כדי לשמור על דסקרטיות אבל הבית יפה. אני רוצה לגור בבית כזה. הריח של השמן הורג אותי. מזכיר לי את הצבעי שמן שיש לי במגירה בבית, אבל הבית לא חדש ולא צבעו אותו מזמן. אז ממה הריח? אנחנו מתיישבים בגינה ומתחילים לשתות. כולם לחוצים. כולם לרגע מבוכים כמו אנשים ערומים באמצע הרחוב. למרות שעוד לא הגענו לשם, עדיין... השיחה נהייתה זורמת, ולאט לאט נפשר הקרח, חשבתי לרגע שהייתי הכי לחוצה שם אבל אז פנית אליי ואמרת לי שאף פעם לא היית לחוץ ככה... היית עם הרבה נשים ולכן זה הוריד לי אבן מהלב. והוא יושב שם ומפלרטט עם אישתו. על מה הוא חושב? הוא לחוץ? מובך? מתאים לו? התפשטנו. נכנסנו לבריכה. כאילו המים הם הבגדים שלנו, למרות שהיה חשוך שם ולא ראינו כלום. מה יקרה עכשיו? נמשיך את השיחות כמו מקו... נשיקה נגיעות... לחשושים... חירמונים... הריח של הבושם שלך עושה לי צמרמורות, והעור שלך כמו ילד בן שנתיים... חלק וכיפי... רגע סבלנות, תגרה אותי קצת, אל תרוץ ישר לזה.. התרגשת יותר מידי. יצאת והבאת קונדום. יש לה שפתיים דקות כאלה, רכות וטעימות.. העור שלה כל כך נעים אני מתפלה שעד עכשיו לא חוויתי בחורה... עלינו למעלה, הם נשארו שם. אחרי סבב אחד הם הצטרפו אלינו. חזרנו לגינה ודיברנו קצת לפני שניפרדנו לדרכינו, ועוד לא הגענו לרכב וכבר התחלנו לשתף את החוויה שלנו. של שניינו, בנפרד וביחד. אתה כבר לא ילדון שלי, אתה הגבר שלי. ולערב אחד היית הגבר של העולם. אני גאה בך אני גאה בעצמי הפנטזיות כבר הפכו לזכרונות או שזה היה רק חלום... חלום רטוב ולוהט... אני שוכבת על המיטה ומתחברת שוב לאתר.