לגעת בלב העירום

ללא כסות הגיע אלייך, תם. האם התיר לך לגעת בו? לא, לא - הוא לא התיר, אלא כמהה שתגעי בו. כאשר ליטפת הלחין מיזמורים כפי שלא זימר מעולם. כאשר לחצת פירפר. וכשהתרחקת הוא נחנק. מורעב התחנן לפירורים. לבסוף מצאו אותו מוטל בביתו, כמעט ללא רוח חיים. הזדעזעו הרופאים: "ממה הוא ניזון?!" נאלצו להפשיטו, ולא כמשל. אומרים שכל החיים רצים לפני העיניים. לא. מחשבות מגוחכות. שודדי הקאריביים, a dead man's chest. למח לא אכפת. מכונה מזרימה אליו את המזון והחמצן, בזמן שציפור הנפש מקבלת שיעור בהישרדות. המח למד את השיעור. אבל הוא לא. הוא נותר תם במערומיו כילד המשחק על החוף. ילד שנכונו לו עוד צחוקים רבים, וטיפות מלוחות רבות עוד ינטפו ממנו כשגלים ממוטטים את ארמונותיו. תם ואינו יודע לחדול מכמיהתו אלייך, בעיקר לזכר המשחקים על החוף. ניחוחך עודו ספוג בקירות חדריו, ובעליותיו ארגזים מלאי זכרונות. ודיירים חדשים מבקרים בו, ושומרים עליו כראוי.