איש אחד ברשת

אז טקסט חדש. שונה. לא אירוטי. כן עמוק. עוד חוויה לאוסף. . . . העיניים שלו. שוקעת לתוכן. המלל שכתב. הלב שלי נפתח. האיש הזה מהרשת. שאני לא מכירה. הוא מדבר אלי. הוא פתח לי  את החדר. את המעבר בין האונות.  חשף את הסדק. הראה לי את השריטה האישית שלו. הפרטית לגביו. החושים שלי בשיא. חדים.  מחפשת את הקשת. עבודה נושנה של ריפוי מתעוררת אצלי בתחתית השידרה. הוא זקוק לחמלה. להדרכה. לרגע של שקט לדקה של דומייה. לחיבוק. למגע. חיצוני ושל בתוכו. המולה של מילים מתעופפות בתוך ראשו וליבו שותת שותת ולא שוקט נוזלים שנושאים רעש של שנים מחפשים ניקוז רוצים לצאת לזרום עם השופכה הזו הרחק מכאן. טבעם של מים לתת להתחדשות להתהוות. לקרות. להיעשות.  הכהונה שבי לובשת לבן. מחזיקה מאות של אורות להעיר לו את הגן. רוצה לעשות לו טקס. לצבוע לו פס של אדום לגעת לו ביצר הראשון לקחת ממנו המון משקל של עודף להראות לו שאפשר. אפשר פשוט להניח לעבר. אין צורך לדוש בו. אין רצון ללוש בו. העבר ....עבר... הוא בר סליחה אם נבין שאי אפשר לשנות או לשכתב או לעצב או לשרבט או לצייר  אותו אחרת. מה שהיה עיצב את הקיים. מכאן אפשר לנקות שורשים  להלבין את התאים האפלים ולהתחיל להצמיח עלעלים ירוקים. ורודים . כתומים וצהובים. אפשר להתחיל לראות בהיר. מותר גם לשיר. אנרגיה של ריפוי. אנרגיה של מין. זורמת בקווים חצי שקופים. ממני אליו. ממנו אל היקום. מנקה לו הילה ומתחילה לו שיקום. רק תישאר איתי פתוח  נשמה עתיקה שכמותך. תן לי לחדור אל תוככי תוכך. לא אקח ממך שום דבר שלא תרצה לתת לי. לא אגע לך בשום מקום שלא תרצה לחשוף לי לא אהיה מולך אהיה שם לצידך. אהיה שם למראה. אהיה שם לחקירה וללמידה. אגע בגופך . רגע בנשמתך. אחזיק את אבריך עבורך. ואתה תישאר רפוי ותתן לכוח הריפוי לשתוף את זירמתך לנקות את עכוריך ממך לטהר ולזקק את המילים שבין שתי אוזניך. אני לא מכירה אותך איש אחד ברשת. המסת אותי בזוג עינים עם הקשת שולחת אדוות של רוגע וגלים של ידע קדום שיקחו אליך תובנות והבנות ותוכל להבין את האיכות של הכלום.