אני כותבת לך למרות שאת לא יכולה לקרוא - עברה עוד מסיבה ומסיבת חילופי זוגות חשובה מאד

אני כותבת לך עכשיו מלכת המסיבות בידיעה שאת דוממת ושלא תוכלי להגיב. לא בימים אלו. את רחוקה מאיתנו אלפי מיילים ושוכבת לך באיזה בית חולים לבן בצבעים ירוקים ממתינה בעיניים עצומות להתגבר על המכשירים שעוטפים אותך בלי חום ובלי אהבה. אז עברנו חודש פורה ומעניין. עשינו כמה מסיבות במקומות שונים. מסיבות באופי שונה אחת מרעותה. אני לומדת כל יום מהשותף שלך איך ליצור את הנוסחה הנכונה למסיבה מוצלחת. את הסוד אי אפשר לגלות שכן בלתי ניתן לכתוב אותו במילים. כמו שאמרת תמיד שסווינגרס זה לא תחביב - סווינגרס הוא אורח חיים. או שיש או שאין - ואם אתה לא סווינגרס לא תבין זאת לעולם. אני חושבת שאני כבר מבינה. בחודש הזה גם בותק לי קרום הבתולין של התמימות. סוף סוף :) זה לא קשור למקום או לזמן, האמת שזה אפילו לא קשור לאנשים או ממש לתמהיל. זה או שיש או שאין. כשאין - לא יודעים מה זה יש וכשיש - לא מבינים איך איך אפשר בלי זה. ואת תמיד אומרת - זה זה - ודופקת שוט של ויילד טרקי בטעם של חלודה. מי שותה את הויסקי הזה בכלל? חברה הכי הכי שלי - החודש קרו המון דברים בעולם חילופי הזוגות. אירוע רדף אירוע ומתחת לפני השטח המוזות רטטו. המוני זוגות שטפו את קו הטלפון שלנו ואת הפרופיל שלנו. כעסכם על העולות שנעשו לנו לא הובן לי. אמרתי שאני לא מדברת - אני עושה. עושה הכי טוב שיש. ביקשתי שלא תזכירו מאומה. אין צורך. אנחנו עוסקים בלעשות טוב והכי טוב שאנחנו יודעים לעשות. השאר - טפל בעיננו. אני מודה לכם על איפוק אצילי מצידכם. יום יבוא ונספר לכלום - אחד אחד ואחת ואחת - מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים. אני לומדת מהשותף שלך המון וממך למדתי את הנוסחה. אי אפשר לחקות אותה. זו נוסחא של סווינגריות. זה כמו לדעת את כל המרכיבים של קוקה קולה אבל בלתי ניתן לייצר בדיוק את המשקה השחור הזה. אני לא ממש רוצה לכתוב על המסיבה האחרונה והיא היתה טובה. היא אפילו היתה טובה מאד...למרות הצפיפות בהתחלה ולמרות הקור העז שהיה בחוץ. למרות הכל המסיבה היתה חמימה, אפילו חמה - לוהטת. אבל למסיבה הזו היתה משמעות אדירה ומאחורי הקלעים אני יכולה למר לך החברה הכי טובה שלי שהקהילה שלך הצביעה ברגליים. הקהילה שלך והאתר שלך - הבייבי שלך עשה את העבודה. זה לא מובן מאליו חברה שלי. אז נכון, מידי פעם קופצים לנו כאן פרופילים עם "ניבים" טורפים אבל הם שוליים. הם צצים ונעלמים והגרעין נשאר. זו נאמנות ללא חוזה כתוב. זו נאמנות שבסיסה נתינה עצומה וקבלה הדדית שאינה מובנת מאליה. לא תהיה כזו נתינה - הם לא יהיו כאן. חד וחלק. והם יודעים להבחין. הם כאן כי הם מרגישים שכאן הכי נכון להם. הכי טוב להם. והם לא באו כי הם מכירים אותך - רובם כבר לא זוכרים מי את. רובם חושבים שאני גברת סווינגרס - ואני לא !!!! אני סתם אשה של איש שמחייכת בכניסה והאיש הזה, שהוא השותף שלך מניע את הכל. השמן שעל גלגלי ההנעה שלנו הם הקהילה שלך. החזון שלך. הדלק הם האנשים המעורבים בקהילה שיודעים להבחין איפה הם יקבלו יחס של סווינגרים לסווינגרים. אני מאד מתגעגעת אלייך והגבר שלי - השותף שלך רק פולט כוסססססססססססססאמק מתי היא באה כבר. את תבואי וכשתבואי אני אחזור למקומי ואת תחזרי למקומך הטבעי. לא בכדי שמתי תמונות של נשים ישובות על כסא. אני ישובה על כסא וממתינה לך בסבלנות אין קץ. אני רוצה לכבודך לערוך מסיבה ברמה אירופאית. ברמה בינלאומית - מסיבה הכי טובה שיש. הגבר שלי מהנהן בחיוב. את לא תהיי נוכחת אבל תהיי בכל מקום. אהההההה...ואגב איך היתה המסיבה האחרונה - צפופה מעט ומעולה. אותה אווירה שיש בסווינגרס. כבוד, אצילות, סקס והמון צחוקים. השותף שלך מצליח להצחיק אפילו אותי. תארי לך. אשתו של השותף שלך