"אשת חיל" בא לך להמשיך? (סיפור בהמשכים..)

הייתי על המרפסת. אני זוכרת כי זה היה לילי קריר, השמיים היו נקיים מעננים והלחות של מרכז הארץ כבר מזמן התחלפה במין רוח קרירה שגורמת לפטמות שלי להזדקר אפילו מתחת לכל השכבות.. אולי זה ההזדקרות של הפטמות, אולי זה הלילה הנקי והמושלם הזה, אולי ביכלל זה סתם אני, שמייצרת סיטואציה מינית מכל הבא ליד... אבל באותו לילה, כשאני על המרפסת עטופה בשכבות על שכבות, אבל הגוף בוער, החלטתי שדי, אני מתקשרת אליו. הוא היה בחור צעיר, רענן. לא העיפרון הכי חד בקלמר, אבל אלוהים היה לו גוף מטורף ופנים שנראות כאילו ציירו אותם מייטב אמני העולם. ומה אכפת לי בעצם, הרי שיחה ברומו של עולם היה לא הנושא שלשמו אני מעוניינת באותו צעיר אלוהי... "די, תתאפסי על עצמך. זבנג וגמרנו.. גם לך מותר סטוץ פעם בחיים" שיכנעתי את עצמי(מה שלקח בדיוק שלוש דקות, שתי פטמות זקורות ואחד דגדגן שפיתח אישיות משל עצמו) מחייגת, האצבעות אפילו לא רועדות.. אני מרוצה וחוששת בו זמנית.. אני רוצה אותו כל כך... רק להרגיש את הגוף האלוהי שלו מתחכך בשלי, להעביר את הידיים על פניו ולהרגיש קימור לחייו, גודש שפתיו. להעביר את הציפורנים הפוך על זיפי פניו, פשוט לאחוז בראשו ולהצמיד אותו אלי.. אולי במין הצהרה "הלילה אתה שלי". "התקשרת, אני לא מאמין.." כך הוא ענה לטלפון... "כן, התקשרתי!" "אז גם ככה חיכיתי המון. בואי לא נבזבז זמן. שילחי לי את הכתובת, אני מסיים פה ומגיע" ניתוק!!! מה? מי? איך? רגע, זה לא מה שתיכננתי... אני רוצה אותו, יעידו על כך התחתונים שלי שספוגים כרגע מטיפטופים לא נשלטים. יעידו ידיי שחזרו לרעוד, יעידו שכני ששמעו את כל אותן אורגזמות שחוויתי בעודי מפנטזת עליו. אבל ככה? הוא פשוט ניתק/דרש.. אני בכלל יכולה לתת לו את השליטה? בכל אותן אורגזמות(שבהן הוא היה הדמות המרכזית בדמיוני) , אני הייתי זו שיוזמת. אני הובלתי אותו.. בעודי דנה עם עצמי על מה באמת קרה פה עכשיו, אני מקבלת הודעה "סבבה, עוד שעה אני אצלך". אני כל כך על אוטומט ששלחתי לו את הכתובת בזמן שהדיונים בראש עוד רצים.. אני רק מרטיבה יותר ויותר. יד אחת כבר נמצאת עמוק בתוך התחתונים. עם התנועות העולות ויורדות נכנסת מידי פעם רוח קרירה שפוגעת בדיוק בנקודה.. אני מניחה את הפלאפון בשולחן המרפסת, הרגליים פסוקות מונחות על המעקה ממולי. קומה 31 בבניין במרכז. אף אחד לא רואה. אז אני ממשיכה. עוד נגיעה.. עוד ליטוף... עם היד הפנויה אני כבר ממש מותחת את המכנסיים, מרחיקה אותם מהגוף, נותנת לרוח להכנס, נותנת לרוח לקרר את הבערה שמתחוללת אצלי.. (אשת חיל, או כל אחד אחר שמעוניין, תרגישו חופשי להמשיך.. נראה לאן הסיפור יתגלגל מכאן )