אשת חיל
העולם שייך לצעירים... או שלא :C
פורסם ב - 19/12/2015 בשעה 14:08
8
2370
לא תכננו את זה. אולי בגלל זה זו היתה אחת החוויות הטובות שלנו. אם היינו מתכננים, סביר להניח שלא היינו בוחרים אותם, הם לא היו עולים אצלנו בשום חיפוש מתקדם. כל כך שונים מאיתנו. צעירים מאיתנו בכמעט חצי חיים, תל אביביים אמיתיים – פיח ובאלגאן בוורידים, עדיין בשלב בו החיים הם לונה פארק, בלי מחויבות, בלי קריירה המצריכה השקעה ותמרון. בלי שיחות עומק על האיזון בין תאוות הגוף לכבלי המציאות.
הוא כבש אותי בסערה
בהומור ציני חד
בכתיבה משובחת
בחיוך כובש
בתמונות חצי אמנותיות חצי פורנוגרפיות שהשאירו אותי מדמיינת את כל הדברים שרציתי שיעשה לי.
היא כבשה את בעלי ברכות
בפלרטוט עדין
כאישה בשלה
מוליכה אותו בצעדים קטנים
גורמת לו לתהות על קנקנה ועל מסתרי גופה
מחזירה אותו שנים אחורה, תוהה כיצד לחזר אחריה. איך מתחילים עם ילדונת???
ההתחלה שעשעה אותנו מאוד, כמו ילד המקבל גור חתולים, אנרגטי, נעים, פרוע, כך ניהלנו את תחילת הקשר- נהנים מהאנרגיות המתפרצות שלהם, מלטפים, מאיטים, לומדים להכירם, דוחים את פגישת הקפה עד שנהיה בטוחים שאין פה מקסם שווא.
ואז היא הגיעה.
קבענו בלוציפר, בירה של שישי בערב, בטוחים שבסיומה אנחנו משחררים את הילדים לבילוי ארוך אל תוך הלילה. הם הגיעו מחובקים, מחייכים, נוטפי רעננות ובבטחון השמור לילדים התיישבו לידנו. היא לידו והוא לידי. מזמינים שתיה, שולטים בשיחה, מפצלים אותה לשתי שיחות שקטות, יוצרים קשר עין אינטימי ומגע חבוי מבהיר כוונות. אני מגניבה מבט לבעלי. רואה אותו מוקסם. מקסים, מגלגל את שערה סביב אצבעותיו ומעביר אגודל על צווארה בתאווה בלתי מוסתרת.
זה בדיוק הזמן לברר את הנושא שמטריד אותי עד הסוף. אני רוכנת לכיוונו, קצת שיכורה אבל לא מספיק כדי להשקיט את חוסר הבטחון שלי או כדי להתעלם מהמבט שהוא נועץ בחזה שלי ומהירך הבוערת שלו מתחת לכף ידי, אני מקרבת את פני אליו. "תומר... בת 42, אמא... " הוא מעביר יד ארוכה על המותן ולוחש לי "מילףףףףףףףףף" מלטף לי את הבטחון העצמי.
חילופי מבטים מהירים ומיותרים עם בעלי. המחשבה שאנחנו צריכים להתדיין בנושא מצחיקה אותי. הוא לא רואה דבר סביבה ואני מוקסמת מהעיוורון שלו, משקיעתו בפנטזיה הצעירה הזו. מתומר שחומד אותי ומתעלם מיפיפיות צעירות מסביב. אבל חוסר הבטחון הנשי מרים ראשו שוב. "תומר... " "די, תפסיקי, סימני מתיחה אני יודע, רק את רואה אותם. אני רואה אישה. שיודעת להנות, שרוצה להנות, שלא תסתיר את ההנאות שלה" זהו. ברגע זה אני שלו. אנחנו משלמים ונוסעים לביתם.
הדירה שלהם קטנטונת, בערך בגודל של המטבח שלנו, אני סוקרת אותה במהירות, לא דיברנו על זה – ביחד, בנפרד.. נראה לי שאין פה בכלל אופציה לחדרים נפרדים. המרפסת שלהם קטנה מלהכיל ארבע אנשים, לכן אחרי ג'וינט קצר אבל קטלני היא גוררת את בעלי לחדר השינה שלהם ווילון החרוזים מקרקש אחריהם.
אנחנו עומדים במרפסת, צמודים, השפתיים שלי על הווריד שפועם לו בצוואר והידיים שלו מלטפות את כולי. קשות, חוקרות, מועכות, לוחצות לי את הכתפיים למטה לכריעה. אני מרימה את הראש לנשיקה עמוקה שמזיינת לי את הפה לפני שאני צוללת למטה, פותחת את הגינס שלו ומגלה שהוא ניחן במתנת האל, כמותו לא ראיתי עדיין. כולי רטובה ממחשבות עליו בתוכי אני יונקת אותו, מתענגת עליו, מעריצה לו את הזין. הקולות שהוא משמיע מטריפים אותי.
כן... יש דברים שבת 42 יודעת ובת 28 לא....
כשאני מתרוממת, העיניים שלו אפלות, הוא דוחף אותי בעדינות לסלון ומפשיט אותי תוך כדי הליכה איטית לחדר השינה, שם בעלי יושב במרכז המיטה, תחתיה, רגליה כרוכות סביבו והם מתנשקים, מתלטפים, לומדים. אני מתקדמת אליהם על ארבע, שולחת יד לחזהו, מנפצת את הבועה שהם שקועים בה, מקבלת ממנו חיוך וליטוף על הלחי לפני שהוא שקע בה שנית ואני מרגישה את תומר מאחורי, מלטף את הגב, את התחת ומסובב אותי אליו, שוכבת, צופה בו עומד על הברכיים ובקצה המתנה שלו טיפה לבנה קטנה שגורמת לי להתחיל לאבד את זה.. הוא נהנה, החיוך הקטן שלו מסגיר את כך שאני לא האישה הראשונה שמגיבה ככה והוא מתחיל ללטף את עצמו ביד אחת, מונע ממני להתקרב ביד השניה.
הגניחות הקטנות שלה לידי והלחישות של בעלי אליה מטריפות אותי, אני מגששת על הרצפה לקונדום ומגישה לו בחיוך מתגרה. שתי שניות אחר כך אני מרגישה אותו ננעץ בתוכי ולא זז. מעניק לי את מתנת האל שלו שגורמת לי לאבד נשימה ולחפש אותה בחזרה כשהוא מתחיל לנוע באיטיות פנימה והחוצה, צמוד, לא משנה קצב, לא מתיק את מבטו מעיניי. אני טובעת באפלולית שלהן, הסערה השקטה שאוחזת בי, מאלצת אותו לנוע מהר יותר ויותר ויותר
ואז הוא יוצא. גורם לי לגנוח בקול שמחריד את בעלי, המסתכל עליו בחיוך קטן, מלטף לי את החזה ולוחש "מותק..... "
מאותו הרגע העניינים יוצאים משליטה, את מקומן של התנועות האיטיות, של שתי הבועות שהתנהלו על מיטה אחת תופסת אנרגיה מתפרצת של סקס מטורף. האצבעות שלי בתוכה, האגודל מצייר מעגלים שגורמים לה לרעוד בזמן שבעלי מאחוריה, אני שוכבת על הצד כשהוא מאחורי בתוכי, חופן את הציצים, נכנס חזק ועמוק גורם לי להתקמר לאפשר לו עוד ועוד מקום. הגמירה שלה כל כך קולנית שהיא מביאה אותי לשיא כשאני רואה את בעלי מולי ומרגישה אותו בוטש בגופי. נטרף. ממני. ממנה.
ואז שקט
נשימות
אף אחד לא זז
לא מפרים את הקסם
עד שצריך. כי ככה זה בסקס מוגן. תמיד יש ארגונים.
אנחנו נשארים לשכב ברביעיה על המיטה, נחים, מריחים את הסקס באוויר. מתכוננים לסיבוב הבא.
כשאני קמה להכין קפה הוא מגיע למטבח, נדחף ביני ובין השיש. "את.... את חד קרן....תזרקי את המחשבות המטופשות על גיל לפח ובואי. לא צריך קפה"
"כן... אני צריכה תומר" אני מחייכת אליו "קפה וסיגריה. בגילי צריך..."
*ותודה לחגית שעזרה לי לבחור את הסיפור השבועי :)