את בסדר את

״את בסדר את ״ השעה קרובה ל10:00 כשאני במכונית וכלל לא מצליחה להבחין בו כשנוסע בצמוד אלי . הוא מסמן לי בידו ,צופר ,עד שלבסוף מבין מול מי יש לו עסק. כזו אסטרונאוטית ,מעופפת שאני . נראה שהוא עצבני אם ומחליט להפעיל בקולי קולות את הצ׳קלקה ובמערכת הכריזה להודיע לי : ״גברת תעצרי בצד״ אופססס רק אז אני מצליחה להבחין בו ״עבריינית נמלטת ״ שכמותי ולהבין את גודל הטעות שעשיתי - אני אוחזת בפלאפון בזמן נהיגה ובעקשנות מנסה לחבר אותו למצת של הדיבורית ... . מהוססת ,מגומגמת ונרעדת אני עוצרת בצד כשמכשיר הפון עדיין בידי ,הוא יוצא מהניידת לכיווני מתקרב אלי ובידו עושה לי סימנים של ״נו נו נו״ ... אני מחייכת אליו במבוכה כשהוא שואל אותי אם אני יודעת מדוע עצר אותי ? ואני ברור שיודעת ישר מודה בטעות - ״כן אני יודעת לא הייתי צריכה ,אסור היה לי ...״ הוא מבקש את רישיון הנהיגה ובאותה נשימה שואל : ״ ילדונת כמה שנים יש לך רישיון , 5 שנים לפחות ? אני מחייכת ועונה לו - ״ מחמיא לי מאוד אך יש לי רישיון כבר 20 שנה ...״ ההוא ממשיך - ״יש לך הרשעות קודמות ?״ אני חושבת לרגע ורוצה להשיב לו - ״כן יש לי ...פריצות לבתים ,תקיפת שוטר בתפקיד וגרימה למותו , חחחח ובשעות הפנאי אני דילרית שמשלימה הכנסה ״ אך במקום זה אני תופסת את ראשי ביאוש קרובה מאוד לבכי ,מבינה שזה הולך לעלות לי רק לא יודעת בכמה . אני כל כך כועסת על עצמי כשאומרת לו - ״לא אין לי הרשעות אתה יכול לבדוק במסוף״ בינתיים אני ממתינה ברכב ומחכה לגזר דיני ,רבע שעה שהורגשה כנצח. כשההוא חוזר הוא מביט בי ומחייך כנראה שהצליח לראות את היאוש מבעד לעיני אחרת לא יודעת להסביר מדוע ויתר לי כשאמר - ״את בסדר את ,רק שהפעם לא נהגת בזהירות . הפעם זו רק אזהרה ,אני גם לא נותן לך נקודות .סעי בזהירות גברת ,יום טוב ,את בסדר את ...״ ועדיין המשפט הזה שלו מהדהד לי בראש רק בעיוות קל ״את כל כך לא בסדר את..כל כך לא בסדר ״ ומוסר ההשכל - סווינג בווצאפ לעולם לא בנהיגה סעו בזהירות ג׳יין