מוסטנג
בארץ המוהיקנים .
פורסם ב - 20/03/2014 בשעה 12:35
יפים וזורמים....
פורסם ב - 21/03/2014 בשעה 13:35
-
צ'יטה והפאטאלית
פורסם ב - 23/03/2014 בשעה 23:01
בעיני אין שום פסול בצייד, זה מקסים בכלל. תודה זוג מקסים, על הפירגון. סיפור מוזר על צייד ומלקטת מיומנות הצייד מחייבת סבלנות. מטבע שם המשחק, הצייד ממתין ביער מאחורי העץ, או מתחבא מאחורי שיח, כורע לו בשקט, עם רובה דו קני, וממתין לחייה שתגיח אל מול הכוונות שלו. הוא לא באמת בוחר מי זו החיה שתופיע מולו, שאותה יצוד, למרות שהוא יכול להתעלם מכאלה שפשוט לא. לפתע היא מגיחה, לכאורה מלקטת, אבל רוצה להיות ניצודה. היא רוצה שצייד ראוי יצוד אותה, לא סתם איזה מישהו אקראי, שהרי משחר ימי הבריאה, הנקבות בוחרות בגבר אלפא בכדי להעשיר את הגנים שלהן. היא מריחה את האוויר, בתנועות קטנות כאלה עם אפה המקסים. וכאשר ריח הפרומונים נושא חן בעיניה, היא בוחרת את הצייד שלה, צדה אותו בעצם. צדה אותו שיצוד אותה. היא מלקטת, או ציידת ? ואני בכלל טוען, שכל זה נלקח ממשחק החיזור בטבע, וזה כל כך טבעי בעצם, וחבל שמשום מה, אנחנו נוטים לסבך טקס כל כך פלאי, ששזור בחיינו מאז ומעולם. ומה יותר טבעי, מהעובדה הבסיסית, שמאז ומעולם, לא היה ברור מי צד את מי, ואיך זה קורה בדיוק. אפילו לשאלה למה בכלל בעצם, לא תמצאו תשובה ברורה וחד משמעית. שהרי טוסטרון משתולל, באופן כל כך חסר הגיון, למראה נקבה חיננית, לא באמת עושה לי שכל. מה יש שם בעצם, שמהווה מוקד משיכה כל כך גדול, שעשוי להצדיק, התנהגויות כל כך חסרות הגיון. *** אסיים בסיפור שקראתי פעם. הצייד והדוב, צייד אחד הולך לצוד דוב הוא מסתובב ביער עם הרובה הדו קני שלו מכוון לפנים ופתאום... דוב ענק מתנפל עליו מבין השיחים מעיף לו את הרובה מהיד, מוריד לו את המכנסיים, בועל אותו באכזריות, זורק אותו לשיחים ומסתלק. לאחר שהצייד מחולץ מהיער ומבלה שבועיים בבית חולים, מחליט לחזור ליער לנקום בדוב ולצוד אותו. הוא מסתובב ביער עם הרובה לפנים, דרוך כולו, אבל מבין השיחים יוצא אותו דוב ענק מתנפל עליו, מעיף לו את הרובה מהיד, מוריד לו את המכנסיים ושוב בועל אותו באכזריות, זורק אותו לשיחים ומסתלק. לאחר שבועיים נוספים הצייד חוזר ליעד נחוש לצוד את הדוב. והסיפור חוזר על עצמו. אבל לפני שהדוב זורק את הצייד לשיחים הוא אומר לו: אתה לא באמת בא ליער בשביל לצוד, נכון?
צ'יטה והפאטאלית
פורסם ב - 23/03/2014 בשעה 21:57
אני מרשה לעצמי להצטרף לפוסט שלכם. מקווה שזה בסדר עבורכם. אחרוני המוהיקנים פעם היה שבט של מוהיקנים. היה להם כבוד, היתה להם מסורת. היו להם טקסים, היו להם נוצות. הם היו לוחמים דגולים, היו להם נשים מדהימות, היו להם הרבה שטחים, ערבות לא צחיחות, מלאות כל טוב, פשוט מקום שכיף לצוד בו. היה להם כבוד לחיות שצדו. גם לחיות הניצודות, היה כבוד אליהם. היה גם כבוד בין הציידים, וגם בין החיות הניצודות לבין עצמן. אט אט הגיעה הציויליזציה, עם לוחמים שאוחזים בידם רובים חדשים שזה עתה נקנו בחנות הנשק השכונתית. רובים בלי מסורת, בלי היסטוריה. גם מקלעים היו להם, מותקנים על חצובה על הרכבים. זה הרי כל כך הרבה יותר פשוט לצוד עם מקלע. הם הגיעו עם רכבי שטח נוצצים, עם ניקלים והכל. ממיטב תצוגות רכבי השטח בחנויות היוקרתיות. לא עניין את הציידים החדשים המסורת, הכבוד, ורגשי ההערצה לחיות בטבע, אלה שצדו, ואלו שלא. החיות, שחשו בחוסר הכבוד אליהם, למרות היותן ניצודות, נמלטו מהמקום, ובחרו להן מקומות לשכון בהם, רחוקות מנתיבי הרכבים החדישים. אלו שנותרו באיזורים הזמינים, נשחטו כלאחר יד, וללא כבוד. במקומות המרוחקים, הרחק מדרכי העפר, שבהם נראים רכבים חדישים, עדיין רוכבים להם המוהיקנים. יושבים זקופים על סוסיהם האצילים, אוחזים ברובה עתיר מסורת, וצדים עם כבוד. לא נותרו הרבה מוהיקנים, הם התמעטו. לא רואים אותם כל כך, בטח שלא אותם אלה, שנוסעים בדרכים הראשיות. אך הם ישנם עדיין, ושמה יש כבוד, והרבה ממנו. גם לציידים, וגם לניצודים. אחרוני המוהיקנים. אצלי יש להם כבוד.
michamital
פורסם ב - 23/03/2014 בשעה 17:48
התיאור של ארץ המוהיקנים בוא התיאור של חברה נורמאלית וכך צריכים החיים להיראות. בילתיתי כמה חודשים באשראם של גורו הודי אשר דגל וניסה ללמד את תלמידיו חיים מסוג אלה שאת מתארת. התלמידים שהיו שם ניראו מאושרים ועל פני כולם ניתן היה לראות שקט נפשי, אהבה והעדר קינאה....... אוליי יקום ]פוליטיקאי עם חזון ויזום סוג כזה של חברה. מיכאל
חדשים במשחק
פורסם ב - 20/03/2014 בשעה 23:03
להיות 24 שעות סווינגרית ...24 שעות של מסיבה ופאן וואהו למי יש כוח לפעמים מעדיפה ״מונו ...מונו ...״ ומעדיפה בגירסא הזאת (למרות שגם סרנגה מבצע מממממ....) http://www.youtube.com/watch?v=RWlRzyVCV-M ג׳יין ;)
חדשים במשחק
פורסם ב - 20/03/2014 בשעה 21:52
-
מוסטנג
פורסם ב - 24/03/2014 בשעה 11:32
תלוי איזה הורמון נודף ממנו .טוסטורין או ורמון אחר . הצייד שלך צ'יטה בא להיות ניצוד .ממש כמו אותה איילה שהריחה את הצייד ועמדה לו מול הכוונות .
מוסטנג
פורסם ב - 23/03/2014 בשעה 22:38
בהשראה מאחד הפוסטים שלך מההסטוריה של זיגזוג .שעדיין חולים וחושבים עליו .שנים רבות כבר . אבל .... כזוג צמחוני מלידה .לא מתקרבים לחיות ולא לציד חלילה .נהפוכו .משתלבים יפה עם הבריאה ולא נפריע טו נזיק . אותו שבט מוהיקנים שבטח מזכיר את הסרט הבדיוני "ג'יוואטאר" .כשהצוויליזציה ניסתה לכבוש ולהכיל ולא עלה בידה .כי כח הבריאה יותר חזק מאותם ישויות שמנסים "לעקם" .להזיז .לשנות. להסטות . "לתקן" .יותר חזק שמישהו ילכלך . המוהיקנים שאליהם התכוונו .....עם הכבוד והאצילות .ימשיכו .יתרבו. ישרו אהבה צדק ואמת .בלעדיהם העולם חשוך .ומלא רוע . צ'יטה ....ברוך שובך . מוסטנג זה סוס אינדיאני אציל .זה לא פירמה של אוטו .
מוסטנג
פורסם ב - 23/03/2014 בשעה 20:18
כשכולם באופי "חיובי" .יושר כנות ואמת אפסלוטית .רוגע ושלווה .נטולי קנאה ורכושנות . אין צורך בשומרי חוק וסדר . כולם לכולם . חולמים .
מוסטנג
פורסם ב - 23/03/2014 בשעה 17:54
ואיך נקראת הדרך שלהם ? אשראם = מנזר בהודו . אפלטון דבר על ארץ אפסלוטית אידיאלית דומה . נראה לי שזה הזוי מאוד למנטליות העיקשת והוויכוחית שלנו .