האם התורה מתירה יחסים מחוץ לנישואין? לא בטוח שהתשובה שלילית

לכאורה קיים איסור מוחלט. אבל... לאחרונה גיליתי תובנה מעניינת כאשר קראתי עם אחד מילדי את ספר שמות ואת עשרת הדיברות, ששנים מתוכם עוסקים בנושא זה וכנראה שכאשר אנחנו קוראים את הדברים כבוגרים מגלים דברים חדשים. אני לא דתי, ולא קרוב לשם... נתחיל בראשון- הדיבר השביעי או השמיני "לא תנאף"- מה פירוש לנאוף? המונח המילוני כולל את ההסבר השמרני הצפוי אבל ...אם היו רוצים לקבוע בצורה ברורה היו מנסחים את הדיבר כ"לא תבגוד", כמו הדיברות האחרים שבין אדם לחברו (לא תגנוב, לא תרצח), אבל נקבע "לא תנאף"- למה? סבלנות... הדיבר העשירי הוא "לא תחמוד אשת רעך...ועבדו ושורו וחמורו" לחמוד - פירושו לרצות להעביר לבעלותך משהו השייך לאחר- אין וויכוח לגבי זה. אבל אם האיסור היה הדדי, הן לגבי אשה והן לגבי הגבר אז הדיבר היה נרשם במפורש "לא תחמוד בן זוג רעך" או "לא תחמוד אישה או גבר" בדיוק כמו שכתוב בדיבר לגבי "חמור" - אחרת, אם כתוב רק חמור אז מה? אתון מותר לי לחמוד? ברור שלא. למה רק איסור על גבר לחמוד אשה נשואה? כלומר, רק לגבר אסור ל"חמוד" את אשה נשואה. אבל... מה לגבי אישה פנויה? על פניו מותר לחמוד אותה והאם לאישה מותר לחמוד גבר גם אם הוא נשוי? על פניו התשובה חיובית ויותר מזה- יש איסור "לחמוד"- ואם אני לא רוצה "לחמוד", (להעביר לבעלותי)----- אלא רק להעביר לילה בסבבה עם אלכוהול, מסג' מענג ומוסיקה טובה, כך שהאישה חוזרת בסוף הלילה (או בבוקר) לבעלה? שתי מסקנות מהדיבר העשירי- מותר להיות בקשר עם אשת רעי , אבל לא לחמוד מותר לגבר להיות עם אישה, ובלבד שהיא לא נשואה זה מה שכתוב!!!! עכשיו נחזור לניאוף- ואחרי המסקנות הללו-------- לדעתי כל ההגדרות במילונים הולכים שבי אחר הזרם המילה לנאוף באה מהמילה אף- שמשמש לרוב דוגמא להתנשאות וליהירות. שפירושו- להתרועע עם אשה אחרת או עם גבר אחר בפומבי----ויש בכך גם יהירות וגם עלבון לבן הזוג השני אין שום איסור מעבר לכך- אסור להתנהג ביהירות ואסור להעליב את בן הזוג- כלומר- אין איסור לעשות מעשה בחדרי חדרים. זה מה שכתוב!!!! עכשיו, או שאני שטוף זימה דבר המשבש לי את המוח, או ... דעתכם?