הדיונה בבת ים

הדיונה בבת-ים לא אהבתי את הרעיון לכתוב על דיונת החול שמשתרעת דרומית לבת-ים, בואכה ראשון-לציון. למה להרוס ולהפוך אותה שוקקת חיים? רציתי להשאיר אותה לעצמי . מדובר בפינת חמד שאינה מוכרת לרבים, ומכאן נובעים גם קסמה ואופיה המיוחד. זהו שטח חולי, משקיף לחוף ים נטול מלונות או מבנים כלשהם, שטח לא ממש על קו המים שטח שבו צמחייה בלתי מוגדרת, שיחים מעט גבוהים ועצים נמוכים המאפשרים שיטוטים אינסופיים (חוזרים עם הרבה חול בנעליים ובין הרגליים) ואפילו זיונים של ממש בתוך השיחים עצמם, צריך הרבה מזל רע שרגל אדם תעבור לידכם ותשזוף את העיניים. והיה ועבר שם מישהו וראה אתכם בפעילות ספורטיבית, בדרך כלל יעיף מבט ויעבור הלאה, אל פחד תמשיכו בשלכם. אין טוב יותר מספורט "רד עלה, עלה ורד" מיקום: נוסעים מצפון לדרום לאורך הטיילת היפה של בת-ים, חולפים על בית המלון הגדול הניצב בסופה וממשיכים עוד כ-350 מטר, עד שהכביש מגיע לעיקול ובעצם מסתיים. מכאן והלאה הוא חסום על ידי חול. כאן מחנים את הרכב , מטפסים על מחפורת החול שחוסמת את הכביש, ולאחר כעשרים מטר משתלבים עם השביל העולה דרומה אל הדיונה. לאחר צעידה של כ-500 מטר נוספים האזור נעשה חולי. הגעתם. הפעילות עשויה להימצא עד לשיח האחרון שתמצאו בכיוון מערב ועמוק מזרחה, מעברו השני של השטח, שאינו חולי, בין עצי האיקליפטוס. תושבי ראשון-לציון לצד צעירי בת-ים סיטי, משתזפים שם בעירום חלקי או מלא, בכל מיני פינות. זוגות זוגות מתבודדים בין השיחים, ועסוקים בשלהם.