הזמנה לחתונה...:}}

"זה היום אשר נקבע לחתונה המרובעת נו, נה יגידו? איזה לעג זה יהיה בפי הבריות. שהחלטנו לבוא בברית נישואין בעודנו נשואים, מי חלם? די, תרגעו כולכם..נשבענו אמונים. ביני לבינו..ביני לבבת עיני. בינך לביני, בין כולנו אם רק יואיל הוא לשאת את אשתי אשא את אשתו..לי לאישה כך אמסור לך את אשתי הראשונה..שתהיה לך לשניה ואשתך הראשונה תהיה לי לשניה כן, ככה אז..די לדבר איתי היא מתחתנת, לא עם הבגדים שלי. מרוב שימוש קשה יותר להחליף לשמחתה..ולשמחתה אבל, איזה טיפש אני סתם מפטפט איתכם כשעלי לומר שלום רב לכלה ואז לחתום בנשיקה נחמדת" נבקשכם להשתתף בשמחתנו...ביום שישי אצל יוסי בפאב, נרים כוסית... הגברים ישברו כוסית ושיהיה במזל טוב וסימן טוב..מזל טוב. באיזור התעשיה ברעננה, בין המוסכים, הסתתר לו הפאב של יוסי. מזכיר משהו את הצריף של תמרי הנגר...מקום כזה, כשנכנסים אליו מרגישים בבית. היום, לכבוד החתונה הוא התהדר ולבש לבן... פרחים לבנים, מפות לבנות,בלונים לבנים. הלבן שלט בכל מקום. בין הלבן השולט..הירוק, העלים הירוקים של הצמחיה..תחושה של ערפל לבן כיסתה את המקום, תאורת הלדים הקרה. במרכז החדר הגדול במה עגולה מכוסה בבד סטן לבן מבריק....מעט אורחים הוזמנו, כולם כבר כאן. ג'קי, המארח..מנחה את הערב, הפעם הוא מתרגש..זה לא מסיבת סווינגרס רגילה. הפעם שוברים מוסכמות, חוצים קווים...הוא מבקש שקט מהאורחים. קולו של אביתר בנאי, נישא באויר... פנים מוזמנים ואותות סכנה מסכות מחייכות חתונה לבנה ואת שבויה בידיים זרות אני רץ אלייך לאורך הקירות" הדלת נפתחת...עיני האורחים מופנים כלפיהם, הם עומדים שם. קרן...היא מאושרת, זה ניבט בעיניה. עומדת לידו,מחזיקה בידו של בעלה הראשון. חצאית מיני לבנה, גופיה לבנה ופטמות מזדקרות..היא זוהרת מתמיד. מוכנה שימסור אותה לבעלה השני. יובל, לידה..אוחז במותניה, פניו חתומות...החזה עולה ויורד, מרגישים שהוא נרגש. הוא לא נחשף, בשרוול לבן, מראה נינוח וגופיה שמבליטה את כתפיו הרחבות. בתוך תוכו עדיין רוטן ש-20 אורחים זה יותר מידי. הוא רוצה את אשתו השניה, חושק בה עד כאב..רוצה לעצמו. ענבל, רגועה ושלווה מתמיד, תלתלים שחורים מסגרת יפה לפניה היפות. המבט שלה, האהבה שלה, הטוטאליות שלה..כשהיא אוהבת ונאהבת. כשרק נותנים לה את הפינה והשקט שלה, היא מהפנטת... לבושה בשמלה לבנה מטריקו, לאורך כל הגוף...גם כאן הזדקרו הפטמות. דודו, מסתכל על האורחים, הוא אוהב אותנו. את כל מי שנמצא כאן. הוא מלא אהבה, הנתינה שלו, לכל אדם ואדם..תמיד יודע להגיד בזמן הנכון את הדבר הנכון..בקול הבריטון שלו, בשרוול לבן, גופיה לבנה..ופנים סמוקות מאושר הוא ימסור את אשתו לבעלה השני. הם צעדו לעבר הבמה, האורחים..קיבלו פרחים לבנים לפזר באויר החתונה הלבנה..התחילה, זה הרגיש קסם, כל כך הרבה אהבה הייתה כאן. מדהים כמה אהבה יש לנו לתת אחד לשני בעולם הזה..מותר לאהוב. זוג מול זוג הם עומדים שם, מוכנים למסור לו אותה ולה אותו. "ערב טוב לכל המשתתפים, ערב מבורך לחתנים ולכלות...נאמר לי שזו חתונה לבנה. רק בצבע הלבן, הצבע של הזכות צבע המלאכים ניתן לחתן בין ארבעה. ניתן לאחד בין ארבעה לבבות, המכשול היחיד בדרך הוא הקנאה. אם רק נסיר את המכשול הזה, הלב יפתח, הלב יאהב, עוד..ועוד..הוא יבקש רק אהבה הוא יתן, הוא יקבל אהבה, היום אני כאן כדי לחתן אתכם, לא כדת וכדין..אלא בשם האהבה האינסופית שיש באדם, מבורך הוא..לו רק ידע כמה, וכעת אמרו לי החתנים יובל, התיתן את קרן אשתך הראשונה ללא כל עוררין, להיות לדודו לאשתו השניה?" "שלי..שלו, נותן אותה להיות לו לאישה השניה בחייו" "ואתה?" פונה ליאור ריבלין לעברו של דודו, התיתן לו ליובל לשאת לאישה את אשתך הראשונה? שתהיה לו לשניה?" "היא בידיים טובות, נותן אני" בקולו החם במיוחד. "וכעת, ינשקו החתנים את הכלות" החתנים ניגשים אל הכלות..לנשיקה ברקע מתנגן השיר.. https://www.youtube.com/watch?v=w1F5BLLFAeM חגית אם כבר קראתם, תקשיבו לשיר