הירושלמים לא כמו החבר'ה מאיזור המרכז- אני אסביר

ירושלים. עיר הבירה של ישראל. בירושלים קיימים כ-270 מקומות בילוי ומסעדות מתוכם 73 בארים שכונתיים ומרכזיים המייצרים חיי לילה שופעים ,כמעט שמינית מהם עובדים עד 04:30 ויש שניים טיפוסיים שמחזיקים לפעמים עד 05:00-06:00 ה D1 והקסטה, מלבד זו קיים בר נוסף שלעיתים נשאר פתוח עד 08:00 בבוקר (הפישנזון) שבד"כ לא פונה לקהילה של אותם מחפשי הרפתקאות. ירושלים להבדיל מתל אביב ושאר ערי המרכז בעייתית מאוד מהבחינה ההתפתחותית של חיי הלילה בפן המיני. ישנה התקדמות מסויימת מבחינת ההווי לקהילות ההומולסביות אך במינון מאוד נמוך, לעיתים תוכלו להגיע ל D1 ולראות 40 אנשים רוקדים על במה של 2X3 במסיבת TOPLESS מאוד פרהסייטיסבית ולא שוברת גבולות במיוחד. כמו רבים וטובים שביקרו בעיר או שמעו סיפורים, ישנה חשיבה שהעיר הזו בשל הקהל החרדי מדוכאת מאוד ולא מצליחה להתפתח . זה לא מדוייק. לעיתים אנשים חכמים הלומדים בבצלאל יוזמים מסיבות בתים נטושים וכן מסיבות אפלות בחללים גדולים, אך כשאתה מגיע למסיבה אתה מגלה שכל הפנטאזייה הזו נשארת בצניעות מסויימת. אם היה קם האדם החכם שהיה לוקח חלל בעיר הזו ומקים מסיבת סויינגר'ס או כל ראווה מינית וחשוכה הייתי משתחווה לו (או יורד לו בנוכחות בת זוגתי הזמנית כשהיא קיימת). כשאנחנו מגיעים לתל אביב (אני ואחת מהן) , אנחנו מיד נפתחים ומתחברים לכבלי האווירה המיוחדת שצפונה בעיר זו. אין לנו מוסכמות חברתיות או חששות שנראה מישהו מעירנו. אין לנו את זה. בירושלים זה יותר על הפרק. אני ממליץ לאותם עסקניים ובעלי רעיונות לנסות לה"הקדיש" את כיוון המצפן שלהם ולקחת את החוויות לעיר הקודש ולעזור לנו ליצור דברים יותר מעניינים כאן. שלכם ובעיקר בחדר מיטתכם, הקלברי פין