חדר מספר 1

צהרים. חם. אמצע יום עבודה. תבואי? מתקבל אצלי בנייד. וואטסאפ קר נקי נטול פרצופים וסמלים. רטט חמים מתחיל לנגן במורד גבי . וואלה... יאללה... זורמת. מוודאה שכולם בסדר מחלקת עבודה,  ילדים מנותבים הבעל מאשר. מרימה יד מריחה.. אממ.. סביר. כן. עונה. לאן? מקבלת כתובת ושעה. כשתגיעי תתקשרי. סוגרת חלונות במסך מסדרת שולחן אוספת תיק ומתחברת לוויז. השעה טובה. אגיע בזמן . מחייכת לעצמי. מתחברת אל הלילית שבי. הגיע זמנך. משחררת אותך בעדינות. נותנת לך לכבוש אותי להשתלט . אני מוציאה את הפראית הזו החוצה לא לעיתים קרובות. היא מסוכנת. לי ולסביבה. אבל כשהיא שם אני מרגישה כל כך עצומה.  כל נים  בגופי מוכן להרפתקה. הדופק עולה. אני מסתכלת במראה ורואה את הניצוץ הזה בעיניים. אני כל כך אוהבת אותה. עוצרת בכתובת למרגלות גבעה. מבנה ישן צבוע אדום בראשה. הזיה... פעם ראשונה שאני מבדילה בין הוטל למוטל. מוצאת חניה בקלות . רכב שחור יורד בכביש הפתלתל. אני מתקשרת. היי. נראה לי שאני רואה אותך. בדיוק יורד מהגבעה לא. עונה קולו בצרידות מפתה. זה הנהג שלי. תעלי ברגל. בסוף השביל ימינה חדר מספר 1. אני מתרגשת. הולכת אחר ההוראות בציפיה. עולה בשביל בין צמחייה ותיקה . עגלת נקיון מרמזת על תחלופת אורחים גבוהה. מוצאת את הדלת בקלות דופקת ונכנסת. החדר ריק. סקירה מהירה . מבחינה בפרטים. מיטה גדולה עליה כיסוי מבד כבד מתוח. כמובן עם פסים . בגווני אדום שמנת חום.. על הקירות שתי  תמונות בצבעי מים. מסגרות מעץ. וילונות כבדים תואמי כיסוי מיטה. מלון פח משנות השישים שדבר לא השתנה בו מלבד השנים. שולחן עץ קטן . מתחת למסך תלוי. יס ברקע על ערוץ מוסיקלי קיצבי שלא תואם בשיט את המעמד. הלילית שלי כבר שוקלת לחזור ואז נשמע קולו. מרעיש לי את הצינורות הפנימיים... תתפשטי ותשכבי על הבטן. אפס תזוזה. אם את מזיזה את הראש אחורה תענשי בחומרה. אני נמסה. עושה כדברו.  מוכנה שומעת אותו נכנס .חשה בעוצמתו. מקבלת עלי את התפקיד להיות קשובה. טיפות של שמן מטפטפות אט אט במעלה רגליי 2 ידיים אוחזות בקרסוליי. הוא מתחיל ללחוץ לעגל לעסות ולהעמיק בשריריי ואני מרפה ומתמסרת למגע. הידים שלו חזקות נחושות הוא מזמזם לתוכי שקט ועוצמה. האנרגיה שעוברת במיטה כל כך לא תואמת את הסביבה. הזייה. במעלה הירכיים. מעסה לי את הישבן בעיגולים מרחיק את הפלחים וחושף את החורים.  אני מגורה מצפה רוצה מוכנה שמשהו כבר יגע לי ב- נו..  איך אומרים - בגבעת התאווה. מרימה את האגן זועקת בשתיקה.. פה פה הנה בול המטרה. מקבלת מכה חזקה עם יד פרוסה.  עוד לא. שקט. עוד לא הגיע זמנך. העונג שבכאב. הלו... נעים מאוד ... זו אני. אצבעותיו חמות ומשומנות יורדות אל בין רגליי לוחצות את בין שפתיי.  אנחה עמוקה בוקעת מתוכ-תוכי וסטירה שנייה נוחתת על הישבן הנגדי. את עוד לא מוכנה. תתאפקי. טיפות של שמן מטפטפת על גבי אני נושמת בכבדות. מחניקה קולות ותשוקות. הנה הנה... תראה אני מאופקת... אני מצליחה. שוב מתמסרת אל המגע אל השקט בוטחת בו שיביא אותי להרפייה מוחלטת. הוא מתיישב על אחוריי. אני מבינה שערום. אברו לחוץ בין פלחי הישבן.כובד משקלו דרך הידיים לוחץ אותי אל המזרן. אני מרגישה גלים של חום. רטיבות עצומה בין רגליי. מתכופף ולוחש תני לי. תרפי. אל תחשבי רק תהיי  . אני שומעת אותו. מריחה את נשמתו מודעת לביצים שלו שנדחסות בחוזקה בין עכוזיי. הדופק שלי מרקיע לשמים . הנשימה שלי עמוקה כמו מים. גלים של אנרגיה חוצים את גופי. אני רועדת בפנימיותי הוא ממשיך ללחוש לי מילים של עידוד ואני גומרת מתפרקת בעירפול של מחשבות. חיכתי לך. הוא אומר ובבת אחת הוא הופך אותי ועיניינו נפגשות. גבר חזק. פנים קשוחות. שיערו מאפיר עיניים כחולות עמומות ורכות מחבקות אותי.  ראשו מתקרב לשפתיי לנשיקה רטובה ומוכרת. בלי לנתק מבט בעזרת הרגלים הוא מפסק את שלי כיפת הברזל שלו מחפשת מיירטת והוא בתוכי. ננעץ חזק ועמוק ונשאר. ללא תזוזה. הוא ננעץ עמוק יותר ויותר. נותן לי להרגיש איך הוא מתמלא. מתקשה. מבטו חודר אל עיניי הוא מזיין לי את הנשמה. הוא לוחץ את ישבנו חזק ובלי תנועת גוף מזיז את הזין ומעסה לי את הדפנות . הוא נושם בתוכי. הדופק שלנו פועם ביחד. אני מרותקת למיטה. נדחסת תחת משקלו . מנסה לזוז לגנוב חיכוך. לשנות לשלוט..... אבל הוא שם. חומה אדירה של שליטה עצמית ריסון יכולת וכוח.  אני מגיעה לשיא. לפורקן. לעוצמה.  לגלים של רעד פנימי. להתכווצויות בלתי נשלטות. מעגלי תנועה. אני צועקת. נשימתי כבדה עמוקה  נעתקת . אני פוקחת עיניים ופוגשת את מבטו החובקני.  הגבר הזה אלוף . תת . משנה . רב.  הגבר הזה הכיר לי את הגדולה שב-אי הפעולה. הגבר הזה נכנס לי לגוף דרך נקבים שלא ידעתי שקיימים. לגבר הזה  מותר להזמין אותי לאכסניית אוהבים משנות השישים ואני אדע שעד הירח ובחזרה... זה יכול להיות גם מפה ובעיקר....  דרכו. תודה. מצדיעה.