כנראה שלא אהיה הראשון לחפש פה עצה כזאת

אבל רק כאן אני מצפה למצוא מאגר של תשובות שחלקן יהיו רלוונטיות בשבילי. אני בזוגיות מדהימה (באמת מדהימה, אל תהיו ציניים) עם אהבת חיי. אישה נפלאה שהאהבה שלי אליה רק מתגברת עם הזמן. אני הניסיון המיני הראשון והיחיד שלה (חוץ מכמה הנדג'ובז בשנות העשרה המאוחרות, אל תהיו קטנוניים). אולי זה הגורם לזה שהיא לא הרפתקנית מבחינה מינית ואולי מראש חוסר ההרפתקנות הזאת הביא אותה להיות כל כך חסרת ניסיון מיני עד שנפגשנו בגיל 20. אני מטבעי אדם מאוד מיני וסקרן. סקס מסעיר אותי, גוזל ממני המון אנרגיה מנטלית, מעסיק אותי גם בשעות שבהן אני אמור להיות פרודוקטיבי במקומות אחרים. לאחרונה אני לא מצליח להוציא מהראש את הפנטזיה - לראות אותה עם מישהו אחר. אני לא מספיק בקיא בהגדרות הקלאסיות אז לא אכנה את עצמי קאקולד, כי אני לא רוצה להיות מושפל או חסר אונים, וזה לא בגלל גודל הזין שלי או מחסור באון. אני רוצה לראות אותה מתענגת, ואני רוצה לאהוב אותה תוך כדי, ולהיאהב. אני רוצה לראות מהצד את התשוקה שלה. אני רוצה לראות אותה מבחוץ, יוצאת מעצמה. היא כל כך ביישנית בנושאים האלה וחסרת ניסיון, שכשפעם רמזתי שיכול להיות שיעשה לי את זה לראות מישהו מעסה אותה, היא נרתעה. איכשהו היא חשבה שזה אומר שלא אכפת לי ממנה, שאני לא אוהב אותה מספיק. איך מסבירים פנטזיה כזאת למישהי כזאת? איך אני מסביר לה שזה דווקא בגלל שאני אוהב אותה כל כך? בעצם, על מי אני עובד, אני לא יודע למה זה, אבל זה זה. זה קיים. וזה בינינו כי זה בי. אולי בכלל הדבר הנכון הוא לשכוח מזה? לתת לפנטזיה ליפול את הנפילה האינסופית הזאת לתהום הנשיה? ומה אם הנפילה תהיה כל כך ארוכה שבמהלך כל החיים אשמע את צעקתה?