שבעה ימים אחרי...

שבעה ימים אחרי שקיבלתי את ההודעה המרה שבעה ימים אחרי שאבי נפטר שבעה ימים אחרי ששחזרתי את השיחות האחרונות שבעה ימים שבהם צחקתי ושנייה אחרי זה בכיתי כאילו נטרפה דעתי שבעה ימים של מחשבות והירהורים שבעה ימים בחיק המשפחה והחברים, שבעה ימים של אבלות שבעה ימים של לנסות להבין למה ואיך שבעה ימים של החמצה של דברים שלא נאמרו שבעה ימים של ספק איפוק ספק פורקן שבעה ימים של הספדים שבעה ימים של דברי תורה שבעה ימים האמת לא מספיקים וביום השביעי תחושת ריקנות, המקלחת מקבלת משמעות, הביקור בבית העלמין ...פתאום מביטה ובוחנת מצבות ...שלא נדע מצלמת אפילו דוגמאות ..בוחרת מצבה ..כיתוב עליה...צמרמורות בגוף ...לא מאמינה את שאני חווה...למה עכשיו... למה כבר...בטרם עת... כמה שאשתף כמה שאכתוב כמה שאדבר כמה שאהרהר אני בתוך זה עדיין עמוק טובעת בכאב מצד אחד רוצה את ה"לבד" מצד שני פוחדת ממנו מצד אחד משתפת מצד שני זה לא ממש מקל מפחדת מזיכרונות שיקהו בתור אחת שמקדשת את החיים תמיד (אגב גם אבי היה כזה) אני כאן לא יודעת למה..כאילו לנסות לחזור לשיגרה הלא שיגרתית שהייתה לי כאן לפחות בשנה האחרונה...חזרתי גם לעבודה מצד שני בוהה ולא יכולה לעשות דבר...הדמעות חונקות וזולגות מעצמן..שום דבר לא יכול לחזור למה שהיה קודם... המילים שאמר לי מהדהדות והתמונות בהם נוכח מקבלות לפתע ברגע אחד ממש משמעות אחרת חזקה כזו--- מציאות אחרת- כאילו לא שייכת אליי ניסיון שוב ושוב לתרגם מבט אחרון מילים אחרונות ניסיון להתנחם שהכל הלך מהר ...שנעלם מהעולם בכבוד הראוי לו כאדם...שנגאל מייסוריו.... הכל כ"כ טרי ולא נתפס דואבת , כואבת ועדיין מתקשה להאמין אני כאן (כבר? זה לא נורמלי? חלף רק שבוע) אבל האמת ממש אבודה ואם להודות...בשבוע הזה חשבתי על הכל ממש הכל – בזיקים של סיטואציות רגעים מהחיים שלי והילדות לצד אבי בכלל... ועל חיי שלי בפרט שנוכחתי לדעת שהם ממש קצרים... וכן בעוונותיי בשבוע שחלף העזתי לחשוב גם על סקס...על הבחירות שלי...על ההחלטות שלי...על דברים אסורים...הראש שלי נפוח מרוב מחשבות לא הגיוניות לא ברורות חלקן פרועות חלקן הזויות חלקן מופקרות חלקן שופטות ואולי לא ראויות על החינוך שקיבלתי על מה שסטיתי אם בכלל?...האם סררתי? מין חשבון נפש כזה ...שהופך אותי ואת דעתי מרגע לרגע... וכן אני יודעת שכאן זה לא פייסבוק ואני לא סווינגרית ממש – אבל התחשק לי לכתוב ומצאתי שנוח לי כאן עם האנונימיות (טוב סוג של... )