שתי דרכים לפירגון

דרך אחת - להתפשר, כלומר כשבן/בת הזוג מאד מאד רוצה, להסכים להיכנס למיטה גם אם לא הכי מתחשק דרך שנייה - לשחרר, כלומר כשבן/בת הזוג מאד מאד רוצה, להסכים שיילך/תלך לבד אני קורא לכך "בעיית החוליה החלשה" - כמעט בכל רביעיה יש חוליה אחת שפחות מעוניינת. לנו, כשנמאס מרצף לא מוצלח של פגישות קפה, שתי שיטות הפירגון הועילו. אך שתיהן גם בעייתיות ולא טרוויאליות כלל, כמובן. [גם כשכבר מגיעים למיטה פעם אחת או פעמיים, שאלת הפעם הבאה יכולה להעלות את אותה הדילמה.] שתי הדרכים לא פשוטות, אבל לשתיהן נוספת בעיית אי-סימטריה שמקשה עוד יותר - נשים (בממוצע) פוסלות הרבה יותר ממה שגברים פוסלים (מה לעשות, אצל גברים אין הרבה מקום במוח לדברים שאינם קשורים ישירות או בעקיפין בסקס), וזוגות לרוב ישמחו לקבל אשה במקום זוג וממש ממש לא יעדיפו גבר על זוג (סתם עניין של היצע וביקוש). לסיכום - לא פשוטים חייהם של הסווינגרים... אך עדיין עדיפים על האלטרנטיבות. גיא