אֱמֶת / ורק את האמת

תָּמִיד כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב עָלַי עָצוּב לוֹ בַּבֶּטֶן, הוּא אוֹמֵר שֶׁזֶּה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי הֶחָיָה הֲכִי עֲצוּבָה שֶׁהוּא מַכִּיר. כְּשֶׁעָצוּב לִי, הוּא בָּא עִם סֻכָּרִיּוֹת גּוּמִי, אוֹמֵר שֶׁזֶּה מַצְחִיק אוֹתוֹ, שֶׁיֵּשׁ לִי רֵיחַ, טַעַם וְדָבִיק שֶׁל סֻכָּרִיַּת גּוּמִי. אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מְבִינָה אֵיךְ הוּא מַצְלִיחַ לִגְרֹם לִי לְהַאֲמִין לוֹ, כַּנִּרְאֶה שֶׁכָּכָה זֶה עִם נַעֲרֵי אֻרְווֹת מְדֻפְלָמִים, הֵם יוֹדְעִים אֶת הָעֲבוֹדָה. הוּא גּוֹמֵר הֲכִי חָזָק כְּשֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי בַּפֶּה שֶׁלּוֹ, עָמֹק, הֲכִי עָמֹק, וְהוּא אַף פַּעַם לֹא נוֹתֵן לִי לָלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם. בִּגְלַל זֶה אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְעוֹשָׂה כָּל מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִי. אֲבָל הַכֹּל. הוּא מֵת עַל הַשִּׂמְלָה הַשְּׁחֹרָה שֶׁלִּי, הוּא מֵת עָלֶיהָ הֲכִי כְּשֶׁהִיא זְרוּקָה לוֹ עַל יַד הַמִּטָּה, מִתְמַתַּחַת לָהּ בַּעֲצַלְתַּיִם עַל הָרִצְפָּה, וּפוֹזֶלֶת לְעֶבְרוֹ, בְּעוֹדוֹ מִשְׁתַּלֵּט לִי עַל הַגַּב וְנוֹשֵׁךְ לִי אֶת הַלֶּחִי בְּלִי לְרַחֵם. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהוּא יִנְּשֳׁךְ אוֹתִי, הוּא יָבִיא לִי מֵהַגְּלִידָה הַטְּעִימָה עִם הַפִּיסְטוּקִים וְהַחָלְבָה, אָז אֲנִי שׁוֹתֶקֶת חָזָק חָזָק בְּתוֹךְ הַדְּמָעוֹת. הוּא מְצַטֵּט לִי אֶת אַלְתֶּרְמַן בַּקּוֹל הֶעָמֹק וְהַמְּלַטֵּף שֶׁלּוֹ, וּמְחַבֵּק אוֹתִי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאֲנִי רוֹעֶדֶת. כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתִי הוּא צוֹעֵק עָלַי שֶׁאֲנִי וִירְטוּאוֹזִית שֶׁל כְּאֵב, אֲבָל הוּא לֹא מַפְסִיק לְחַיֵּךְ כְּשֶׁאֲנִי מְזִיעָהּ עָלָיו בַּלַּיְלָה.