פנטזיה ברביעיה...:}}

שלחתם הודעה ובה גם כתבתם "בא לנו להשתולל אתכם"...אהבתי את הגישה וגם הגבתי.."054-0000000 זה המספר שלי...שלחו וואצאפ" למחרת התעוררתי, מבט חטוף לנייד לפני צחצוח שיניים ממתינה לי הודעה, רגע...הלכתי לשטוף פנים, לצחצח שיניים את הילדים לגן ולבית הספר לפזר...בדרך חזרה לעבור דרך הסופר. והנה, עכשיו..אני גם מגיבה "בוקר נפלא גם לכם, מה שלומכם הבוקר?" מיד הגיעה התשובה.."אנחנו בסדר גמור..סקרנים לפגוש אתכם" "נחמד, גם אנחנו...נחליף תמונות?" אני עניינית ושואלת.. וגם מיד שולחת, זהו..הם קיבלו ממני בוק שלם. מחכה לראות...מי שם בצד השני? הצליל של הנייד..מסמן שיש תגובה והתמונות מגיעות, אחת נפתחת..יש חיוך, השניה...מעלה חיוך נוסף בשלישית אני שולחת הודעה לאהובי.."הי, יש לנו בינגו" מסביב להודעה מפזרת לו נשיקות, הוא שולח "אוהב...ואייקון של לב אדום ופועם". "תודה על התמונות..מצרפת אייקון עם שפתיים אדומות" "אתם יפים..אהבנו, אייקון – שפתיים" הם שולחים בחזרה "בערב, בעלי יהיה...נשמח לשוחח" אני כותבת...ושולחת לאויר. "מחכים לכם" סמיילי עם לבבות...הייתה לי הרגשה טובה..:}} שישי בצהריים, היום קצר והמלאכה מרובה...יש לקחת את המלאכים לסבא וסבתא...ואי אפשר לקחת לסבים מבלי להשאר שם לפחות שעתיים שלוש השעון מראה שלוש...מתי? מתי כבר שמונה?...העניינים תוקתקו מצאנו את עצמנו עם הילדים עם חצי מהבית בדרך...לפרדס חנה..שלוות אלוהים. כמו תמיד חכתה לנו ארוחה טעימה של אמא...אכלנו, ישבנו..פטפטנו הזמן טס...נפרדנו מהילדים, הם שמחים ומאושרים שם...ואנחנו יותר! הכל מוכן, אבטיח קר מהול בוודקה על השולחן, גבינות קשות למיהן... זיתים שחורים וירוקים..לימונענע גרוסה, הקטורת מפזרת ענן ריח של וניל, ריח מתקתק שרוצה לטעום, הזולה שלנו מוארת בנרות בין עצי הזית..עששיות דולקות מאירות באור נעים.... הטלפון שלי צילצל...הם כאן, מסרתי לו שיענה...תוך כדי שיחה הוא יוצא לקראתם...אני לוקחת ביס מהאבטיח וביס גבינה...טעים לי ומרגיש לי נעים...חרמנות החלה להציף אותי...אני שמחה. הם מגיעים, מדברים תוך כדי...אני מתרוממת מהכיסא כדי לקבל את פניהם לגמרי שכחתי מאדן החלון שבולט לו החוצה...דפקתי את הראש בעדן החלון והתיישבתי בחזרה, כולם מבוהלים..."הכל בסדר?" "תביא קרח" ... אני מסתכלת עליהם ולא מאמינה ....איזו פדיחה, שאני אמות...הם קצת מטושטשים לי אני מחייכת, מנסה לומר משהו...הוא מגיע כמו מלאך...מוסר לי כוס עם משקה אדום קר...מקרב לי לשפתיים...תות בננה, טעים מחזיר אותי לחיים...מחייכת "אל תקומי, אנחנו נתכופף לנשק אותך" היא אומרת...וכולם פורצים בצחוק... המשך יגיע...עייפתי, הלכתי לישון, נשיקות וחלומות פז... רק רציתי לציין...שהסיפור הזה נכתב בהשראת סיפור שכתבה ושיתפה אותי אחת הנשים המוכשרות והיפות....:K "מישתוללים בכפר", לצד האישה הזו...יש בעל מקסים! תודה לך מותק...אוהבת אותכם ומאחלת לכם שנה משגשגת...ושכל שנה שתחלוף תהיה טובה מהקודמת חגית :K:K:K