לימור
היום הוא היום הראשון של שארית חיי.
פורסם ב - 05/01/2016 בשעה 16:40
0
568
בין כל הדמעות שזלגו מעיניי במשך אותו לילה, איכשהו הצלחתי בכל זאת להירדם לחצי שעה ככה.
להערכתי, איך שנרדמתי- התחלתי לחלום.
חלמתי עליך.ועלי.חלמתי איך אתה בא אלי לדירה, בלי שום התראה או הודעה מראש-
כולך לבוש בג'ינס, נטול כל גופיה, בקור המקפיא.חורף 2016.
היית יפה מתמיד- כולך עצבני , נסער וחרמן מכל ההודעות שלי מאמש.חלמתי איך אתה מעיף ושובר בבעיטה את דלת הכניסה, מתעלם לחלוטין מהעובדה שהדירה שלי מעכשיו- פרוצה. התחשק לי, בחלום, להרגיש קצת כמו הדלת, סוג של "פרוצה".שבורה כבר הייתי..
חלמתי שאתה משכיב ומצמיד אותי לרצפת הסלון, שהייתה כולה מכוסה ברקע הבד השחור - אותו הרקע שנרכש בשבוע שעבר. קורע ממני את הבגדים ודופק אותי חזק.שולף מכיסך סרט שחור וזול , וקושר לי את הפה.
אני שוכבת מתחתיך, ללא שמץ של התנגדות, סקרנית כמו חתולה, מחכה להרגיש איתך כבר את הרגע הבא.
חלמתי איך אתה מנסה להוציא עלי את כל האגרסיות שלך. מנסה. ועושה. ומצליח. רגע אחד אתה מכאיב לי. רגע אחר אתה מענג. בשנייה שאני מתחילה להרגיש כאב, אתה מרפה, ומתחיל שוב לענג. ככה מס' פעמים.
אתה אוחז בי חזק. מבטך חד וחודר, לא פחות, אולי אפילו יותר- מהאקט עצמו.
פגעת בי. ( במציאות ). ועכשיו מרגישה שוב את הכל.. גם בחלום.
אני כבר בשלב מעורפל, לא מבחינה מה אכן קרה במציאות, ומה מתרחש רק אצלי ולבדי, במיטה.
אני חולמת עלי מנסה לפרש מה נעשה מתוך כעס, ומה מתוך תשוקה. לא מצליחה להתרכז.
אתה מחייך ומסתכל עלי.. מנשק אותי חזק. מחבק. מלטף לי ברכות את השיער.
אתה חודר אלי שוב, בעוצמתך הנדירה, תוך כדי שאתה נושך קלות את שפתייך. כל עצמות הלחיים שלך עכשיו- בולטות, תוך כדי תנועה.
ואני, למרות כל ההלם, גומרת שוב ושוב, המומה וגומרת, גומרת ונגמרת. מוטרדת לרגע לגורל הרקע החדש, איך כולו ספוג בנוזלים.
אתה לוחש לי שאוהב. צועק לי ששונא.. ושואל: " מה, מה את רוצה לדעת?"
ואני, בניגוד מוחלט למילותיי הרבות, בהודעות הרבות עוד יותר- שותקת. משפילה מבט. לא מצליחה לומר שום דבר.
אני מביטה לך בעיניים.. מתקשה להבין אם הן כועסות ושונאות, או שהן פשוט מלאות בתשוקה ולהט, מהעובדה שאנחנו שוב יחד.
החלום ממשיך ואיתו מחשבה חדשה: בא לי שתזיין אותי הכי עמוק שאפשר, תשכיח ממני את כל מה שאני יודעת עד עכשיו.. ואז תלמד אותי הכל.. מחדש, מא' עד ת'.
*************************************************************************************************************ניסיתי, בחלום, לנסות ולהבין מה השפיל יותר? כל היומיים האחרונים שהתעלמת ממני? או מה שקורה לי איתך, בחלום? בחלום, בעודי עדיין חולמת, הרגשתי מושפלת פחות. לא הגיוני, אבל זה מה שיצא.
התעוררתי בבהלה..ומיד נולדה אצלי פנטזיה חדשה. מהסוג שגם בחלומות שלי, לא נתקלתי בעבר.
בא לי שניפגש ושתתנהג איתי כמו בחלום. בא לי להיות ולהרגיש כמו שהייתי, כשחלמתי עלינו.
בא לי שתאהב אותי. בא לי שתשנא אותי- אבל רק לצורך הגשמת הפנטזיה שעכשיו רק נולדה. בא לי שתכאיב לי פיזית. בא לי משחק התפקידים הזה, רק שהפעם באמת, לא בחלום. בא לי להיות סופר נשלטת ושתהיה סופר קובע, ושכל הזמן תרצה לזיין אותי.
ככה, על הדרך, ולא שזו הסיבה, אבל אוכל בוודאות להרגיש מה השפיל אותי יותר. מה שהיה בינינו עד החלום, או מה שקרה בתוך החלום.
לוקחת בחשבון שגם מההודעה הזו תתעלם. הפנטזיה הזו נולדה בגללך ובהשראתך. והיא רלוונטית, רק לנו. פנטזיה בעלת חיי מדף קצרים במיוחד, אני מניחה. היום מחר היא נכונה. טרייה ומעיפה- בעתיד הלא רחוק, עלולה אולי לעורר בי תחושת סלידה.
אני אוהבת לכתוב, אך טובה בזה רק כשאני כותבת מתוך חוויות אמיתיות שעברתי. לו היית מבקש ממני להמציא סיפור, אין סיכוי- הכישלון פה מובטח ובדוק, וכבר ידוע מראש.
לא יכולתי לדמיין או לחלום את הכל, לו אני ואתה לא היינו מכירים ועוברים את המעט שהיה.
והיום אתה כבר לא- אבל מרגישה צורך לומר לך " תודה", בלי שום ציניות.
תודה, חתיך ושרירי שלי, או ליתר דיוק- חתיך, נדיר ושרירי.
"שלי"- אתה כבר לא..
תוכן הבלוג