היום תישארי רעבה....

יש ימים כאלו. ימים של רעב שמשתלט על כל דבר אחר. את קמה בבוקר רעבה. ממש רעבה. ולא, זה ממש לא משנה שבלילה נהנית מאוד ושבעת שוב ושוב... את קמה, מתארגנת, מארגנת.... והרעב מציק... יוצאת לריצת בוקר, אולי האנרגיה המטורפת שרצה לך בגוף תותש קצת... תרגע.... אבל לא. את רצה רעבה. מדמיינת , מפנטזת, וממשיכה לרוץ. בבית מתחת לזרם המים החמים מנסה להרגע... מלטפת, מענגת, אפילו גומרת.... אבל לא לזה הרעב... את רוצה משהו חדש.. אחר... מסקרן... מתעטפת במגבת, הבית שקט מסביב... בודקת עם אחד.. הוא לא באיזור היום... אם רק היית נותנת התראה קצת קודם... גם השני כבר באמצע פגישה... טוב... נכנסת לאתר, קוראת הודעות מזה ומזה, עונה להוא ולהוא הצט קופץ "לא מכיר אותך עדיין אבל רוצה אותך כל כך " . הדדי את עונה , ומשם השיחה מתגלגלת, מתחממת ועוברת לנייד, הוא מתאר את נוגעת, נאנחת, ולרגע אפילו נרגעת. נושמת. אבל רק לרגע. . . כי לא לזה היה הרעב. הוא לא נרגע , לא סופק, לא נגע, טעם והריח, לא הרגיש עד קצות העצבים. . . ככה את ממשיכה את יומך , כשהעולם סביבך הוא רק תפאורה ובתוכך הרי געש משתוללים. את רוצה, צריכה את הדבר האמיתי. אחר הצהריים מתקשרת להוא שתמיד מטריף אותך. כבר מהשלום שלך הוא קורא אותך ושואל/ מודיע: עוד שעה את אצלי במשרד. נכנסת למשרד האפל . את מרגישה משהו שונה היום. מחבק אותך לשלום מאחור, לא נותן לך להסתובב, כיסוי שחור מונח פתאום על עינייך. מושך אותך למטה על הברכיים , הפה שלך נפער מול זיקפתו שרק חיכתה לך. היום הפתעה הוא אומר. כן, לזה חיכיתי. לתחושה הזו בדיוק. במשחק הזה ביננו יש רק אחד שמחליט. ואני ממשיכה בקצב שמוכתב לי כשידיו על ראשי, לופתות את שערי. הדלת נפתחת, הבטחתי הפתעה.... הוא מתרחק ממני לרגע ,קולות שיחה חרישית בחדר. הוא חוזר, מצמיד את פי שוב, אבל. . . טעם חדש, שונה, זיקפה חדשה ממלאת את פי. אני רק אשב פה ואביט ברשותך, הוא אומר לי כשהזר ממלא את פי.... ואני שם, על הרצפה, סוף סוף מרוצה, הראש מתרוקן ממחשבות, אני כאן ועכשיו. הזר ממלא את פי, משמיע קולות עונג. מרוצה. אוסף בגדיו ויוצא חרש. איך היתה ההפתעה הוא שואל, אבל לא מחכה לתשובה, חוזר לפי שוב וגם הוא מתרוקן לתוכי. גופי מתחנן ללא קול לחוש אותו, אני רטובה ומתפתלת , רוצה להרגיש אותו בתוכי, להרגיע את הבערה, אבל הוא מרים אותי ברכות מהרצפה, מסיר את הכיסוי מעיני, נושק לי ואומר: " היום תשארי רעבה...."