מי שהיה עד לפני רגע במרכזו של משגל, נסוג לאחור והתפייד

המשך... היא אחזה באוזניו כאילו היו רצועות רתומות למנשא, משכה אותו אליה בחוזקה, מסרבת להרפות שמא תפלוט אנחה אם תשחרר את האחיזה. הוא הקשיח את לשונו, ולפרקים שחרר וליטף, ושוב ניקר בדגדגן, וערבל וערסל וינק ומצץ והרפה וחוזר חלילה. שניהם עצמו עיניים, ממוקדים בעצמם, כשלפתע חש ביד מונחת על עורפו... יד שלישית, חמה, מוכרת. זו אשתו! היא הופיעה ערומה, מבטה היה מרוכך, לא מופתע. הם שיתפו ודיברו על הכל, גם על מפגש שכזה פינטזו פעם, והנה התרגום מעולם מדומיין עתיר תפאורה ופירוטכניקה לשלישיה ממשית התרחש בחדר כביסה חשוך, נטול הוד והדר, עם ילדים ישנים בחדרים סמוכים. הוא הזדקף, ניגש אל אשתו מבקש לערוך היכרות, אלא שהיא עקפה אותו, נעמדה ליד האורחת, קירבה את פיה ונשקה לה על הצוואר. נשיקות קטנות, מרפרפות. על הלחי, העורף, החזה. הפטמות הזדקרו, חזה של האורחת נלפת בידיה של המאחרת, גוף נצמד אל גוף ושתיהן היו לאחד. הוא נעמד מנגד, דלוק ומתוח, אבל מודר. הן לא הבחינו בו כלל, מי שהיה עד לפני רגע במרכזו של משגל, נסוג לאחור והתפייד. הוא התיישב על גיגית עמוסה כבסים, נגע בעצמו ובהה. מחר, על הבוקר, הבטיח לעצמו, יפתחו כרטיס משותף באתר...