אני, את והדייג הויקינגי...

הכנסתי את המפתח לחור המנעול, וסובבתי בשקט. ניחשתי שהיא כבר ישנה, ולא רציתי להעיר אותה. גם ככה קשה לה עם הילדים - והלילות האחרונים שהפכו ללילות לבנים, גם בגללם וגם בגללי. נכנסתי פנימה ומיד ראיתי אותה שוכבת לה שם, עירומה, על הספה מול הטלויזיה הדולקת. בדיוק כפי שהבטיחה שתחכה לי, בשיחה האחרונה שלנו, כשיצאתי מהמשרד. הנחתי את התיק בצד, חלצתי נעליים והתקרבתי אליה בשקט. רגליה הפשוקות, לאורו המרצד של המסך, חשפו אותה במלואה, אגלים רטובים נוטפים ממנה על ספת הבד החדשה, משאירים כתמים לחים שהולכים ומתרחבים בקצב איטי. העפתי מבט מהיר לעבר פניה, רק בכדי לגלות להפתעתי שעיניה עצומות והיא כבר ישנה שינה עמוקה ומתוקה. באותו רגע רציתי אותה כל-כך, כפי שמעולם לא רציתי אותה יותר. אך ידעתי שהיא זקוקה לשינה הזו, לשעות של התחזקות ולשקט שלה. אחרי הלילות האחרונים היא זקוקה לה לא רק פיזית, אלא גם נפשית. התחלתי להתפשט ולהתארגן לשינה בחדר, תוך שאני מנסה לחשוב על דרכים להרים אותה ולקחת אותה למיטה בלי שתתעורר, כשלפתע שמעתי גניחה עמוקה בוקעת מכיוון הסלון. בעוד מברשת השיניים בפי, התקדמתי במהירות לעבר הסלון, לחזות בפלא הגונח. עיניה עדיין עצומות, שתי ידיה מעל ראשה, אצבעותיה לוחצות בכוח את כריות הספה, וציפרניה ננעצות בבד הרך, כמעט וקורעות אותו לגזרים. גניחות, ואנחות בוקעות מגרונה, נאנקת ונאבקת עם עצמה, גופה נע אחורה וקדימה בקצב אחיד, והיא ישנה. באותו רגע החלטתי לנסות ולהגשים פנטזיה. אם היא לא מוכנה לשלישיה "אמיתית", אז לפחות שלישיה בחלום... התפשטתי מיד, ניגשתי אליה והושטתי ידיים לעבר שדיה התפוחים, צובט בעדינות את הפטמות הורודות והזקורות שלה. הגניחות הלכו וגברו. כבר שמעתי אותה גונחת בהנאה בעבר, הרבה פעמים, אבל הפעם היו אלה קולות שמעולם לא שמעתי קודם. כאילו מישהו אחר נמצא שם ועושה לה דברים שאני מעולם לא עשיתי לה. בצורה מוזרה, במקום לקנא, המחשבה הזו רק עוררה אותי עוד יותר. בשקט ובעדינות שיא, הנעתי אותה על הצד וחדרתי אליה מאחור, שוב, ושוב, מקשיב לקולות העמוקים שבוקעים מגרונה, מתחרמן מהמחשבה שאני והיא... ביחד עם עוד מישהו. מדמיין את הדייג הויקינגי החסון והשרירי, מהשיר ההוא של גידי גוב. גם אם לא אמיתי, אבל מבחינתה, כרגע, בשרעפיה, הנחתי שאין רגע יותר אמיתי מזה. וכך נמשך לו הלילה, עד שנרדמנו שנינו חבוקים על הספה הרטובה. *** שבועיים חלפו להם, ואני מסתובב עם חיוך על השפתיים בכל מקום, כממתיק סוד. יודע משהו שאף אחד אחר לא יודע. שנינו יושבים בבית קפה, יום שישי טיפוסי, פרלמנט, חברים באים והולכים. מנצל הפוגה של בין לבין ולוחש לה באוזן: "זוכרת את יום רביעי בלילה? לפני שבועיים? חזרתי הביתה מאוחר, את חיכית לי עירומה על הספה..." היא מביטה בי בחיוך ואומרת לי: "ברור... איך אפשר לשכוח לילה כזה. נרדמתי על הספה, והיה לי חלום אירוטי... ואתה ניצלת את זה, יא מניאק." שנינו צוחקים. אני לוקח לגימה גדולה מהקפה ושואל אותה – "אז איך היה? אני והבחור מהחלום ביחד? נהנית מהשלישיה?" "שלישיה?!" היא כמעט נחנקת מצחוק. "אני חלמתי שאתה חוזר הביתה ועושה אותי פה על הספה מול הטלויזיה, כמו שהבטחת. וכשהתעוררתי מצאתי אותך עושה בדיוק את זה!, על איזו שלישיה אתה מדבר?" ובבת אחת, נמחק לי החיוך מהפנים, כשפתאום הבנתי, שזיינתי את אשתי ביחד עם... עצמי.