בפעם האחרונה שנםגשנו לבדנו

היית חולה. אז לא התנשקנו. הידיים לא חיטטו משולחות כל רסן כמו שאת אוהבת, ומושב המכונית נאלץ לספוג הפרדה של בדים בינו לישבנך (החמוד. מאד!) בתחנת הרכבת - אווירה אחרתץ יותר "אני". היה לנו זמן להמתין. הנחת ראש עלי, וליטפתי את המצח והעפעפיים הרגועים-נצחית שלך, ואהבתי. בגעגוע, לאבר.