הודעה שכיף לקבל על הבוקר, אחרי ששיתפתי אותה בחווית דייט מבאס אתמול בערב

באסה. מבינה את הרצון למלא את שישי בערב במשפחתיות, או דייט , או כל כל קירבה מנחמת ומחבקת שהיא. בינתיים, כדי שלא תתעורר לבד, אני מחבקת אותך מרחוק, עם הנשיקות בגב וכו'... וכשאתה מתעורר, תסתובב אלי ותחבק אותי בחזרה, ותצמיד אותי אליך חזק, כשהעיניים שלך עוד עצומות, והראש שלי ימצא את מקומו בשקע הצוואר החמים שלך, עם העורק הראשי הפועם מתחת לשפתיים שלי, או על בית החזה שלך כשאני שומעת את הדיו של הלב העצום שלך הולם בנחת. אני אריח את אדיו של הבושם הנעים שלך שנשאר מאתמול מעורב בריחו הטבעי של עורך המזיע קלות מהלילה, מתמכרת לשילוב המטריף הזה. והרגליים שלי ישתלבו עם שלך בחיבוק משלהן, והבטן שלי תיצמד לשלך וזקפת הבוקר שלך תשקע בי מבחוץ, ואני כבר אדמיין איך היא שוקעת בי מבפנים, אבל אהנה מרגעי החסד האלה של התעוררות משותפת, תרתי משמע.