דלג לתוכן המרכזי
לשבור את הגלים

לשבור את הגלים

49
47

אולי זה ריבאונד...וזה התחוור לי בדיעבד.

פורסם ב - 25/12/2018 בשעה 15:40

6
1130
משהו בחיים השבלוניים צעק לי לשחרר לצאת להיפתח להתנסות לחוות גם וגם וגם... באותו פרק זמן הרגשתי שאני חייבת חיזוק חיובי הרגשתי שאני מתה מפחד, אבל זה פחד טוב. הרגשתי שאני צריכה משהו מתוק שינקה את המרירות שהצטברה משהו כמו צ'ייסר אחרי גינס.. מתקתק כמו פידג'. נכנסתי לערימת ההודעות שהתעלמתי מהם משך השבועיים האחרונים משכתי כיסא והתחלתי לחרוש אותם בחרתי בהודעה שנשלחה זה מכבר היא הייתה קצרה ועניינית. הפרופיל מאחוריה חשף גבר רהוט חכם בנוי לתלפיות כנה ואמיתי להפתיע. פתחנו מצלמות התכתבנו מעט נמשכתי אליו...בסוף קבענו דייט. הוא דאג לשאול מה אני אוהבת לשתות, מה ההעדפה המוזיקלית ואם ישנן דרישות מיוחדות ביקשתי שיחשיך את הדירה ותו לא! נפגשנו. הוא פתח את הדלת לקראתי ראיתי אותו ונדלקתי הוא כל כך גבוה שהייתי צריכה להרים את מבטי כשהוא הרכין את פניו אלי הגוף שלו מוצק. נצמד אלי. הרגשתי את מגע זרועו סביב כתפי. הוא הוביל אותי לספה הוא השעין את אפו על אפי שפתותינו נגעו זו בזו, הוא כרך את ידיו סביב המותן שלי הניף אותי בתנועת סחרור מעל ברכיו. בפיסוק. הייתי ממוגנטת. מהוססת להרף עין ואז התחלתי לפתוח את כפתורי החולצה לאט בזו אחר זו הגוף שלי הרגיש חסר משקל לעומתו. הזזתי בשובבות את האגן התחככתי בו. הוא הזדקר די מהר ועזרתי לו לשחרר את החגורה באותו רגע ממש. בבת אחת. משהו עז גדול ומופלא הציץ במכנסיו. הוא הריח נפלא. האקט משך אותי אליו. למלוא עומק חלל הפה וזה הרשים אותו שנינו הרגשנו שמשהו נבנה בהפוגה הקצרה הזאת... הוא הרים אותי אליו שאף את צביטת הבושם מהצוואר שלי משך אותי לתוך מבטו והתנשקנו נשיקה שאין לה פסיק נקודה רווח וסוף. עברנו למיטה, הרגשתי שהמגע שלו שונה, נשיקותיו שונות. עמוקות. הוא דאג לענג אותי להחליף תנוחות ואני רציתי לגמול לו במאה אחוז. בקשתי להתנקות, הוא לווה אותי למקלחת התרחצנו שטפנו אחד את השני בסבון ריחני וחזרנו לסיבוב נוסף על המיטה הפעם מצאתי את עצמי מקשתת את גבי לאחור עוצמת עיניים ומפסיקה לחשוב. בסוף חייכתי חיוך מלא משמעות ויצאתי אל דרכי חזרה לחיים שיש. עכשיו. הגיוני שתשאל "מה עם ההמשך ?" כששאלת?!!!.. רעדתי. בשקט. לא הייתה לי תשובה אולי בגלל איזו שיחה פרטית שאני מנסה לנהל עם עצמי. דרכך. בניסיון להבין. האם באמת נחוץ המשך?

pokoloko

פורסם ב - 26/12/2018 בשעה 00:51

ואני תמיד רוצה המשך. ואז מתבדה שהוא לא מתוק כמו ההתחלה... Sweet dreams are made of this... שמחה שכתבת.

Noble Savage

פורסם ב - 26/12/2018 בשעה 10:45

שאלה מעניינת בסוף. אכן, קשה לשחזר את ההתרגשות הראשונית. זה משהו שאין לו תחליף.

ללא כינוי או שם

פורסם ב - 26/12/2018 בשעה 13:25

תודה על גירוש השדים המשמימים את הפורום, לגבי הצ'ייסר, בתור רוסי אני מבטיח לך, צריך להגיע לאותו "אחד" המיוחל שנותן את הרגשת הריחוף בראש, כל מה שיגיע אחריו, רק יקלקל ויעשה בחילה... האם צריך המשך?

תמיד סקרנים

פורסם ב - 25/12/2018 בשעה 19:15

לפעמים לא צריך המשך. להשאיר דברים בשיא. שהזכרונות יישארו לנצח בראש.

מוזס מסאג

פורסם ב - 25/12/2018 בשעה 17:25

נראה לי שגם אני צריך מתוק... :) את טובה... כבוד על המשך?.... מי שצריך לבחור... שיבחר שאולי כדאי המשך מוזס מסאג' :C ;) מחפש... קצפת מתוקה

בץ

פורסם ב - 26/12/2018 בשעה 11:44

השאלה הזאת רלוונטית להרבה אספקטים של החיים. כל כך הרבה פעמים התאכזבתי כשניסיתי לשחזר חוויה ראשונה. אין להן תחליף, לראשונות האלה. הייתי רעב מאוד ועצרתי לפלאפל בצומת עתלית. חוויה מדהימה, פלאפל מושלם. כל פעם שאני עובר שם אני חושב לעצמי "אל תחזור לשם, הפלאפל שאכלת בפעם הקודמת כבר לא יהיה טעים". כמובן שהסיפור שלך הרבה יותר מגרה וכתוב בצורה יפה - תמציתית אבל מהפנטת, מושכת, מגבירה את קצב הלב.