זה לא אקסביציונזם חבוי או חיבה לסכנה (אם כי זו מלווה קבועה) אלא בעיקר אילוץ של זוג לשעבר שנדרש לספו

שנינו נשואים. אני הייתי הראשון שיצא מגבולות הז'אנר. היא טוענת ששחררתי את השד ומאז היא מתקשה לפקוק את הבקבוק מחדש. אחרי רומן מופלא וממושך, נפרדנו. אישה ואיש, והשד שאיתו, לדרכו. מפעם לפעם נפגשנו. פעם בשדה מרוחק, פעם בקרחת יער מוסתרת, לפעמים במבנה נטוש. זה לא אקסביציונזם חבוי או חיבה לסכנה (אם כי זו מלווה קבועה) אלא בעיקר אילוץ של זוג לשעבר שנדרש לספונטניות יצירתית במיוחד. וכך יום אחד (זה היה לילה דווקא) נקלענו באקראי מוחלט לאזור בילוי שחביב על שנינו. באמת שלא תכננו כלום. היא סיימה בילוי עם חברות, אני עם חברים, ומכוון שההרגל והתשוקה אליה נותרו כשהיו, סימסתי ונעניתי בהפתעה שהטלפתיה גם היא נותרה כשהיתה... נפגשנו בסמטה צדדית וחשוכה, אחת מכמה שמובילות אל מתחם הבילויים. בדרך כלל זו סמטה הומה, באותו ערב היא נראתה כמקום השקט יותר בסביבה. שני מועדונים יש בסביבה שהיו סגורים באותו ערב. וכך יכולנו לשבת על הספסל שמשמש את הממתינים בתור הכניסה. בתוך דקות כבר מצאנו את עצמנו מתנקשים בלהט, תרים במבט אחרי מקום פחות מואר. זו היתה מין גומחה בכניסת ספקים. לא הכי מוסתרת, אבל לפחות אף פרוז'קטור לו האיר עליה. או לפחות כך חשבנו... היא נשענה על הקיר, אני ירדתי על ברכיי, הרמתי את שולי השמלה שלה, וליקקתי בתאווה את כל מה שבא אל פי. אחכ התחלפנו. היא יודעת לרדת כמו שאף אישה לא יודעת. כל הקלישאות נכונות במקרה הזה, זו ירידה שלאחריה קשה להתרומם. אבל התרוממתי, וחדרתי אליה מאחור, לתחת. זה היה מענג כמו שזה נשמע. כך, מתחת לכיפת השמים, מרחק מטרים ספורים ממתחם הומה, אנחנו מזיינים. רוח קלילה מלטפת את חלקי הגוף החשופים, אור קלוש נופל על שנינו, ואנחנו כובשים את האנחות שמא נתגלה. וגומרים. זה היה מדהים ומענג ונפלא ומדהים. כמו תמיד. מתנשקים, מתחבקים, ואז מרימים ראש ומגלים מעלינו מצלמת אבטחה. מהסוג שיודע לצלם גם בחושך, על אחת כמה וכמה עם אור קלוש. אני לא יודע לומר אם מישהו מחזיק היום ברשותו בסרטון מפליל, אבל אם כן, מאחל לו שייהנה לפחות כמו שאנחנו נהנינו