יום אחד. אישה אחת.

יום אחד קמה אישה אחת והלכה היו לה בתיק משקפי שמש, סיגריות, ארנק עם המון כרטיסי מועדון, תחבושת למקרה חרום וטלפון. שניה לפני שהיא לחצה על השלט היא חשבה האם ראוי לרגע הזה שתעיף לאחור מבט והחליטה שאלו החיים ואף אחד לא יצעק קאט. היחידה שצעקה זו היא. בשקט היא צחקה והסתחררה במסיבות לפני שנים היא גנחה תחת עול הצירים היא חייכה בעייפות מול הילדים ונשארה אילמת מול המתבגרים היא דיברה עצמה לדעת מול בעל משתומם ואז היא הלכה בשקט היא ישבה מול הים חשבה על כל מה שיכל לקרות ולא קרה על כל מה שיכול היה לקרות ולא יקרה חשבה על כל הגברים שיכלו לגרום לעיניים שלה לנצנץ על בעלה שמתאמץ להיות טוב להיות הכי אבל זה לא הוא זו היא חשבה על השיעורים של הילדים על החופשה שצריך לתכנן על הביטוח, המשכנתא והברכות לחג היא חשבה על ערב אפלולי בבאר ועל גבר לא מוכר היא חשבה על סקס קשוח, וולגרי, קולני וניסתה לשכנע את עצמה – עכשיו אני! ואז היא הלכה לסופר.