מיומנות ההתנתקות ( או שייקספיר מאוהב וקצת מקנא)

כל מי שנכנס לעולם הזה, במיוחד אם הוא גבר , יודע שיום אחד הוא יצטרך להתעמת עם החומר הירוק והמהביל הזה שנקרא קנאה. המלט לא ידע להתמודד עם מה שהחיים זימנו לו . (מודה שגם אם הרוח של אבא שלי הייתה צצה פתאום ואומרת לי לרצוח מישהו הייתי די מאבד את זה) אני הייתי בטוח שבניגוד להמלט לא תהייה לי בעיה עם חילופי זוגות. שקטן עליי לראות את ציפור נפשי גוהרת מעל גבר זר בזמן שאני עושה חיים בצד השני אבל אוי כמה שהתבדיתי. אם שייקספיר היה כותב היום את המלט הוא לא היה שואל האם " להיות או לא להיות?" לדעתי הוא היה מחליף את זה ב "חדרים נפרדים או לא חדרים נפרדים?" הוא בטח היה גם ממקם את רומיאו ויולייה בשלהי סוף שנות השלושים לחייהם כשהם נשואים פלוס שניים. תוך כדי שהוא משנה את העלילה מסיפור אהבה בלתי אפשרי למשהו פשוט יותר כמו איך רומיאו משכנע את יולייה ללכת אתו למסיבה של סווינגרס ביום שישי הקרוב מבלי שהיא תספר למשפחה שלה והם יפוצצו אותו במכות. ברומיאו אני לא מקנא כי כשיולייה מחליטה משהו, לבוא ולנסות לשנות את דעתה ועוד שהיא לפני מחזור זה לא מעשה ממש חכם. ואולי היה עדיף לו להמשיך להתמקד בסרנדות מתחת לגזוזטרה. אבל תרשו לי לרגע להיכנס לנעליו הגדולות של המלט. כמוהו גם אני גיבור טרגי טיפוסי חרצתי את גורלי המר במו ידי מבלי להיות מודע לעיוורוני. בתחילת דרכנו בעודי מסונוור מהיענותה הנונשלנטית של אשתי להצטרף לאתר מוצף בנאיביות על סף טיפשות ניגשתי לנסח את גבולות הגזרה שלנו בעולם הסווינגרס. אשתי, שאם מקצוע האורקל היה קיים היום הייתה ודאי עושה ממנו מיליונים ענתה לי מתוך עולמות גבוהים תוך כדי בהייה בטלוויזיה שתוך חודשיים מהיום אני הולך להיות בכזה משבר של קנאה שעדיף לי להתכונן אליו נפשית במקום לעסוק בשאלות פילוסופיות. כמובן שלא הקשבתי לה. שעות עמדתי על מרפסת ביתנו (שהיא יותר מרפסת שירות עם ארגז צרכים של חתול באמצע ) גידלתי זקן וניסחתי את המניפסט ה"זיוני" שלנו. אחר כך במשך ימים התעללתי בפרופיל שלנו כל רבע שעה, משנה ניסוחים במילימטרים , משרטט גבולות בצורה הכי מדויקת שיש טווה את הקורים כמו עכביש נירוטי שלא קולט שהוא מסתבך ברשת של עצמו. אזהרותיה של אשתי כמו אקדח שמופיע במערכה הראשונה התממשו והעלו עשן במערכה השלישית. לפתע מצאתי את עצמי בתוך סצנות שלא אני מביים אלא דמות אחרת שזה עתה פגש את אהבת נעוריי, והיא (אשתי שתחיה) מצדה מאלתרת אתו טקסטים שטופי זימה ונכנסת לדמות כמו שחקנית מנוסה וכל זה קורה בזמן שהפרטנרית שלי מנסה עליי את יכולות המשחק שלה עד שהיא מתייאשת מלמשוך אותי חזרה אל העלילה ועוברת לצד השני של המיטה להספיק להנות לפחות מהצגה שנייה. מטוטלת הקנאה עשתה גם את דרכה בחלק מהמקרים אל הצד השני של אשתי אך כמו שמערכת העיכול שלה עובדת יותר מהר ( אם היא מריחה אוכל היא כבר צריכה לשירותים) כך גם היא נפתרת מקנאה בבוקר שלמחרת בעוד אני תקוע בשידורים חוזרים כמו ערוץ 1 בימיו הטובים. עם הזמן לימדתי את עצמי מיומנות חדשה של התנתקות. ברגע שכף רגלי נוגעת בזירת הפשע המיועדת אני נזכר בהמלט שלא בחר, שגרר אתו את כולם למטה ואז אני מחליט לבחור להנות ולהתנתק מהרכושנות שלי כלפי אהובתי. מידי פעם אני מציץ אליה ביולייה שלי רואה אותה איתו בתנוחה שאני כל כך אוהב לעשות איתה וחוזר אל היולייה של אותו בחור שכרגע מענג את אשתי, שהלילה אני השקספייר המאוהב שלה ,במחזה הקצר שכולנו שחקנים בו לרגע. מיסטר B