קללת הסווינגרס ואבן החכמים

"אני רצה לתת לך את זה " היא אומרת לי ואני שומע את קולה נסדק בהברה האחרונה. אשתי, החברה הכי טובה שלי, הולכת אחורה בתוכה, ומורידה את קו הביצורים האחרון שלה עבורי. כבר כמה שבועות שאני מתכתב איתה, אם זאת שאין לנקוב בשמה, הוולדמורט שמהלכת עליי קסמים, מכשפת אותי אל המסך הקטן למשך דקות ארוכות מידי, בלחשים וצעדים אפלים מקרבת אותי יותר ויותר לאזור הכי מקולל ומסוכן של הסווינג. מיום ליום, ממילה למילה, נפערת בי צלקת האינטימיות, והיא כאילו משרטטת את קווי המתאר שלה ב ברק איטי וממוקד. מכשיר הטלפון הופך שופר לשירת הסירנה, אני נקשר לעמודי התורן של השגרה, מנסה לשים על שקט, להקיף את עצמי בכמה שיותר גירויים, אבל נמשך להבהובים השקטים שממלאים אותי אימה וסקרנות, אני נכנע להם כמו ילד שנכנע ליער המכושף ורץ למרות הפחד אחרי גחליליות הזוהרות בחושך. אני מוצף בחשדנות ורגשות אשמה, "אוזניים לוואטסאפ" , לראשונה שוקל למחוק התכתבות, להוסיף עוד תוכן סתמי שיגלול את מילות הוודו שלה כלפי מעלה ישלח אותם עמוק אל תהום באר הוואטסאפ החשוכה. חושש מהרגע, שאשתי, שותפתי לחיים ואשת הסוד האחת והיחידה שלי בחמש עשרה השנים האחרונות תחליט להקיש את הקוד באצבעותיה הדקות ותיחשף למפת ההתכתבויות המכושפת שלי איתה. "היא רוצה שניפגש מתי שהוא... היא חושבת להגיע לאילת" אני חצי ממלמל לעצמי חצי משחרר לאוויר העולם תוך כדי ניגוב אחד הילדים באמבטיה ושמירה שהשנייה לא תטביע את עצמה. אני שומע אותה זזה באי נוחות על כיסא המחשב בחדר השני, מנסה לסגור קצוות מהבית של עוד יום עבודה ארוך. היא מחזירה לבסוף רק ממממ קצר שבתוכו מקופלת הרבה יותר מסתם קנאה רגעית בריכוז הומאופתי נמוך. לא חושב שיש גבר, סטרייט, שעוד מאז שהיה בשלב ההארי פוטר של חייו המיניים לא חשב לפחות עשרות פעמים איך עושים שיצא קסם והוא ימצא את עצמו עם שתי נשים במיטה, להיות בשלישיה עם שתיים מבנות המין היפה המתמקדות רק במטה הקסמים שלו. הכוראוגרפיה של כזו סצנה זוכה לשידורים חוזרים בראשו של גבר ממוצע במהלך חייו בכמות המשתווה אולי רק לשחזורים של אירועי ספורט גדולים כמו הגול ראובן עטר מול צרפת או הסלאלום של מארדונה בחצי גמר גביע העולם. מעולם לא האמנתי שתקרא בדרכי כזאת הזדמנות לא חשבתי שהוקרצתי מהחומר הנכון עד שהגיעה ההזמנה לסף ביתי, עטופה בארס מתוק של קרבה מוקדמת עמוקה הרבה יותר ממה שאי פעם אפשרתי לה לקרות. היא תפסה את תשומת ליבי ישר פרופיל רהוט, אצילי תמונות שנבחרו בקפידה מסתבר שקוראת בפורום מהסוג השקט לא מאלו שמושכים בעט היא חלק מזוג אבל גם פועלת לבד לביאה לא אחת שצדה בשביל בעלה האריה אלא לעצמה ולא כל הזמן רק שעולה בה הסקרנות רק כשקולות פנימיים מושכים אותה לצאת להרפתקה רק שהיא מרגישה שהסווינג כבר הפך גם הוא לשגרה ובא לה לטרוף את כל הקלפים, לאתגר את עצמה, את הזוגיות שלה בטלטלה בטוחה עד כמה שניתן. היא לא בודקת בפנויים היום היא לא עושה סקס לשם הסקס, היא רוצה שחיים יגעו בחיים. אני פונה אליה לפרופיל, מבין כבר שלא מדובר במתחזה, אבל גם מבין כבר שאין הרבה סיכוי לאיזו שהיא התפתחות מעבר לכך שהיא אולי תענה תגיד שהוחמאה מעצם הפנייה והכוונה והדבר יתמוסס מעצם המרחק והטריק הזול של "נתקלתי בפרופיל שלך ולא יכולתי להתעלם..בלה בלה בלה.." אבל היא שומרת לי חסד נעורים מהתקופה שעוד כתבתי כאן היא נותנת לי מספר מבקשת שאם יוחלפו תמונות הן ימחקו נותנת אמון בכותב שמאחורי האדם שמולה. זה מתחיל בטפטוף, הודעה פה הודעה שם חידודי לשון קלילים הפניות לפורום וחידות חמיצר אבל המדרון שלה חלקלק משלי, היא מנוסה יותר בגלגול כדור השלג האינטימי ולא נבהלת מהתאוצה שהוא מקבל, היא מתמסרת אליו סוחפת אותי איתה בשיחות היום יום שלי עם אשתי השם שלה מתחיל לחזור שוב ושוב והיא מתפשטת על חיינו כרעל מתוק זר וקרוב כאחד. גבולות שהתעצבו מאליהם מתחילים להראות סימני שבירה "אם בא לך תמשיך.. אני לא אעצור בעדך אם אתה נהנה מזה.." האישה שלי משחררת לי חבל, ואני יודע שהוא יושב אצלה בבטן, לא רחוק מאיפה שהתחיל חבל הטבור. אני מוקיר תודה ומכיר בעובדה שבסוף אצטרך לבוא חשבון עם זה אבל אני נסחף עם החוויה ולא רוצה לעשות עכשיו את המתמטיקה . היא נחתה באילת, בלי התראה מוקדמת, לא מחייבת לכלום לא מתחייבת לכלום רק החיוך והקול שמאחורי המילים כפי שסיכמנו "מתה כבר לפגוש את שניכם" בתוך תוכה הייתה רוצה שאגיע לבד אבל חלק מכוחות הכישוף שלה כבר נטבעו בצלקת שחרצה בי קללת האינטימיות חוזרת ופוגעת בשולחה הכח בידי, היא יודעת שלקחה סיכון שהיא עלולה לאבד מכוחותיה ולהיעלם מולנו היא לא תהיה המרכז כפי שכל כך מגיע לה כפי שהיא מורגלת אבל גם לקוסמת מילים גדולה כמוה יש נקודות אל חזור הגענו לרגע שכולם מוכנים אולי לשלם את המחיר "מיסיס B בעניין אם זה ילך לשם?" היא שולחת גץ ואני בביטחון "ברור" למרות שאין דבר פחות ברור בעולם מזה ברגע זה אני מודיע לה בעבודה, היא פה, היא באילת. אני רואה אותה מתחברת מקלידה נעלמת ושוב חוזרת להקליד ונעלמת עד שלבסוף, לאחר חצי שעה עונה לי " יש בייביסיטר ? " איכשהו הגיע הערב, הילדים כבר במיטות אני נוסע להביא את הבייביסיטר בזמן שהיא מקלפת מעצמה את היום ולובשת שכבות הגנה שאולי יתהדקו על גופה בהמשך או יומסו וירדו בלהט הרגע. היא מקבלת אותנו בחדרה אצילית ושקטה כמו בתמונות . מאופקת, לא פתורה, לא מתכוונת להיפתר. מרחפת מעל השטיח של רצפת החדר במלון להכין לכולנו קפה לראשונה הן מדברות בניהן מעל לאדי הקפה אני רק משתדל למצוא קישורים משעשעים ברגעים הקטנים שבהם מתגנבת לה שתיקה קצרה היוצרת מבוכה. אנחנו חולצים את הפקק מבקבוק היין שהבאנו והיא שולפת זר קוצים ריחני שרק נסיכת קרח כמוה הייתה מעזה להעביר אותו על גופה בטיסה. אנחנו מעבירים אותו בנינו בשתיקה ומתענגים על היין היא פורשת לשירותים ואשתי מנצלת את הרגע להסתכל לי עליי בעיניים אדומות מסטלה ודמעות מוחזקות " אני רוצה לתת לך את זה" וקולה נסדק בהברה האחרונה כשהיא חוזרת אנחנו כבר מחכים לה במיטה פרושים היא מבלי לדבר משילה מעצמה פרטי לבוש בתנועות מדויקות כמו ריקוד מגפיים חולצה חצאית הכל נושר מעליה כאילו בכח המחשבה שלה בלבד הן מפשיטות אותי שתיהן, נקרעות מצחוק על המיטה תוך כדי שהן מושכות כל אחת צד של הג'ינס המסרב לרדת ממני הדקות הבאות נדמות לנצח כל האיפוק והאצילות מתחלפים בסערת ברקים מקומית שהיא מסחררת סביבנו היא טורנדו שאוסף אליו ידיים ורגליים ואנחנו מתמגנטים סביבה המיטה כמו מרבד קסמים מרחפת בחלל החדר אנחנו שלושה אסטרונאוטים עירומים שפיצחו את כח המשיכה על פני כדור הארץ הן עוטפות אותי, שותות אותי ואני נותן להן חזרה את עצמי שוב ושוב בתוכן מתחתן ומעליהן כל פעם מישהו אחר מגיע לקצה שממנו הוא רואה כבר את הקצה הבא אבן החכמים של הסווינג נמצאת כרגע בידיים טובות וכל מה שנראה קודם מאיים מתיך את עצמו עכשיו לאורגזמה אחת גדולה וגל גדול של עונג מנחית אותנו ברכות חזרה אל המיטה ופני הקרקע. בעוד מספר דקות לאחר שנבהה בשקט בתקרה ונסדיר את הנשימה יתחיל השלב המביך של חלוקת השלל של פרטי הלבוש "מצאתי חזייה של מי זאת?.. אה.. הגרב עם החור זאת שלי.." לאחר מכן ניפרד בחיבוק ונשיקה ממנה בדרך אסמס לה "תודה" והיא תחזיר לי "בבקשה" ואשתי תחייך אליי ממושבה ו עם החיוך הכי יפה בארץ פניה חלקות ממועקה או כל שמץ של איום "אתה יכול למסור לה בשמי שהיה כיף...:)" מיסטר B אחד הארוכים שלי סליחה מאלה שרגילים לרוץ איתי למרחקים יותר קצרים..