מעליות ;);)

השעה הייתה קרובה ל23:00 כשעמדתי עייפה בקומת הכניסה של ביהח וחיכיתי בחוסר סבלנות למעלית שתגיע . אני מניחה שאילולא הייתי כל כך תשושה ועייפה לא הייתי ממתינה ופשוט מתחילה לטפס ,אך העדפתי ללכת על בטוח ולהמתין למעלית במעט הסבלנות שנותרה בי . עם עייפות שכזו לא מתעסקים רק חסר היה שאחליק ואשבור את היד .... מסביבי באופן מפתיע לא הייתה כל נפש חיה ,נראה שאנשים ב23:00 בלילה יעדיפו לחלות ולמות בביתם,אני המתנתי למעלית לבדי . המעלית נעצרה ,הדלת נסגרה ,הושטתי את ידי ולחצתי על הספרה 5 .מוסיקת מעליות טורדנית ומעצבנת החלה להתנגן ודמותי העייפה ופרועת השיער השתקפה אלי ממראת המעלית. המעלית החלה מטפסת , היא טיפסה אט אט בא י ט י ו ת מורטת עצבים . כנראה שגם עליה עבר יום קשה ... המעלית נעצרה בקומה הראשונה ורופאה צעירה וחמודה כבת 32 נכנסה ,היא הייתה לבושה במדים ירוקים וגם היא נראתה עייפה. מעצבן . דווקא ברגע מביך זה של אינטימיות בתא הקטנטן בחרה לה מוסיקת המעליות המעצבנת להשתתק . כנראה שגם היא כבר התעייפה . כך עמדנו שתינו זו לצד זו עייפות ,מרוחות ונשענות על המעלית שנשאה אותנו אל עבר הקומה החמישית. שתיקה מביכה והמעלית ממשיכה לטפס . ״נפגשנו כבר היום נכון ?״ הפתיעה אותי בשאלתה הישירה . הישרתי אליה מבט מופתע לנוכח השאלה והתבוננתי בה ,באישה הצעירה שעמדה לצידי ,נראה שנפגשנו היא הייתה מוכרת גם לי ...ניסיתי להזכר ... נזכרתי שראיתיה לפני כשלושה ימים כשנכנסה לחדר בו אושפזתי ,ובעצם איך יכולתי בכלל לשכוח - היא דברה בבטחון רב והתווכחה עם אחד המתמחים כשלא הסכימה עם חוות דעתו . הרופאים הנוספים שהיו סביבה בחדר הקשיבו לה בקשב רב ,נראה היה שהסכימו איתה ,גם אני הקשבתי...הקשבתי וחייכתי .... ״כן נפגשנו ,אבל זה לא קרה היום ...כמדומני שלשום ... ״ ״חחח ..״ היא צחקה ״אל תשאלי אותי איזה יום היום ,אני לבטח לא זוכרת ...אבל אותך זכרתי ...״ היא חייכה ,גם אני חייכתי ... ״פששש יפה לי שזוכרת ״,חשבתי. שוב שתיקה מביכה ...המעלית ממשיכה בדרכה ואז מגיעה אל יעדה -קומה 5 הדלת נפתחת שתינו נשלפות מתוכה ,אני הראשונה שיוצאת וההיא ,החמודה אחרי .. ״להתראות ״,חייכתי והמשכתי ללכת . ״לי אגב קוראים רונית,מה שמך? ״ הסתובבתי לכיוונה והסתכלתי על התג המוצמד לה למדים וקראתי - ״דר רונית נווה מתמחה ״ חייכתי והצגתי את עצמי . ״בכל אופן אני הלילה תורנית במחלקה אז אם את צריכה משהו אל תהססי,אבוא ואציץ בך ״, המשכתי לחייך ... ״שיחה חשודה״ חשבתי לעצמי ...,״חשודה מאודדד ...״ ,משהו באנרגיות שהעבירה לי הרגיש לי שיש שם משהו ומעבר ,אך לא הייתי בטוחה .... ״לא אהסס..תודה לך דר׳ רונית נווה !״ ״רונית נווה בשבילך ״ באותם הרגעים ליבי דפק בעוצמה מטורפת וחשתי מבולבלת ....מה הבחורה רוצה ? מה הקטע שלה בכלל? , לא התאימה לי בשעה זו שיחה ברמזים ״ואולי אין כאן ובכלל רמזים והכל בראש המוטרף שלי ?״ חשבתי מאז שהתחלנו עם הסווינג וביחוד עכשיו עם הקטע החדש שלי עם נשים הפכו כולם לאובייקטים ולפוטנציאלים... צאי מזה !!! פקדתי על עצמי ... השעה 1:00 לפנות בוקר ,שעתיים עברו מהמפגש ההוא עם ההיא במעלית ואני ממשיכה להתהפך במיטת החולים שלי . אני לא מצליחה לעצום עין ,זה קורה לי והרבה כשאני מאוד עייפה ומרוב עייפות לא מצליחה להרדם . שמתי על עצמי ג׳ינס וחולצת טי צהובה ויצאתי לכיוון המעלית . היה לי צורך חזק לנשום אוויר צח ,נטול חיידקים ווירוסים ושאר מזיקים ...אוויר בריא זה מה שהייתי צריכה!! . המעלית הופיעה לחצתי על קומת הכניסה והתחלנו לרדת . בקומה הרביעית נעצרה המעלית ובאופן מפתיע הרופאה החמודה שפגשתי קודם ,דר׳ רונית נווה עלתה למעלית . היא זיהתה אותי וחייכה ,נראה היה ששמחה לפגוש אותי בשלישית כי נמרח לה כזה חיוך שלא מאוד התאמצה להסתיר . האמת גם אני שמחתי לראותה והחזרתי לה גם אני חיוך ,קטנטן ...מאופק...אחרי הכל הייתי עייפה ,גם קצת חולה .... לרגע שוב הייתה מבוכה בחלל הקטן אבל אז החלטתי שאני אהיה זו שתשבור אותה ואמרתי - ״הפעם זוכרת ...״ ״לא מספיק שזוכרת ...הפעם את כבר חייבת לי גלידה ...קפה גם הולך ..״ ״טוב כנראה שהאינטואיציה שלי נכונה אם ורוצה שאזמין אותה לקפה ״ ,אבל אז שוב היססתי וחשבתי ששוב אני הולכת רחוק עם הסטיות שלי ... בקומת הקרקע המעלית נעצרה והרופאה הצעירה יצאה אחרי . התחלנו לצעוד זו לצד זו אל דלת הכניסה . ״אז תגידי ... מה עושה ערה בשעה כזו ? ולאן בכלל חשבת ללכת ? ,בורחת מביה״ח ? חחחח יכולה להבין אותך ״ ״הייתי חייבת לנשום אוויר ,אוויר בריא על קפה לא חשבתי ,אבל אשמח להצטרף אלייך ״ ,היא חייכה ,שתינו חייכנו ... לא ברור היה לי מה היו מניעה אבל שמחתי לחברתה. התיישבנו בקפיטריה של ביהח ,הזמנתי לשתינו קפה והתחלנו בשיחה . היא סיפרה לי על מסלול ההכשרה שלה ,על ההתמחות שלה ,על התנאים המחפירים בהם מועסקים הרופאים , כמה קשה היא עובדת ,בקושי רואה את הבעל והילדים ,שלא לדבר על החיים החברתיים .... היא נשמעה לי מאוד בודדה כמי שזועקת לחיבוק ....ואני רציתי לתת ,אך נעצרתי ובמקום זה שאלתי אותה לגילה מסתבר שצדקתי היא בת 32 ,בינגו! סיפרתי לה גם אני על עצמי ועל הסיבה שבגללה כבר כמעט שבוע מאושפזת בביה״ח וההיא כזו חמודה הרגיעה אותי ואמרה -״אל דאגה את בידיים טובות ,חוצ׳מזה אנחנו עכשיו מכירות אז ...״ ״אז..?״ ״אז תקבלי יחס אחר ... מסור .. מבטיחה לך בדיקה יסודית ,מממממקיפה ״ עכשיו כבר הייתי לגמרי מבולבלת ולא ידעתי מה לחשוב ... נשמע כמו טיזינג ,אך מצד שני אמרה זאת בכזו רצינות . התלבטתי אם להיות ישירה ולשאול אותה מה הקטע ? מה רוצה ממני ? ולמה התכוונה כשאמרה את מה שאמרה לגבי ״היחס האחר״ והבדיקה היסודית והמקיפה״, אך העדפתי לשתוק ופשוט זרמתי . מדי פעם ראיתי שהציצה בשעון שעל ידה אך דאגה להתנצל ולהזכיר לי שהיא בכוננות ושיצאה להפסקה ...חשוב היה לה שלא אעלב ...מוזר ... סיימנו את הקפה והתחלנו לצעוד לכיוון המעלית שנמצאה במרחק של כ5 דקות . שתקתי .גם היא שתקה ,זו הייתה שתיקה ארוכה ומביכה -שתי נשים זרות זו לצד זו מתהלכות ב2:30 לפנות בוקר בחצר ביהח ,מוזר ..... ניסיתי לדמיין מה חושבת ומה עובר לה בראש ואז כקוראת את מחשבותיי היא שאלה - ״ על מה את חושבת ?״ ״מממממ ....״ היססתי לרגע ואז אמרתי ״חשבתי לעצמי מה עובר לך בראש? על מה את חושבת ? ״ היא חייכה ... ״חשבתי שהיה לי מאוד נעים ומעניין בחברתך ,את מצחיקה ...גם כשאת חולה .... אשמח להמשיך להכיר אותך ...״ אם וקודם הייתי מבולבלת ,כעת כבר באמת שלא ידעתי מה לחשוב ... המעלית הגיעה זו הייתה הפעם השלישית שחלקנו אותה יחד ...שוב שתיקה מביכה ...חיוך .... והפעם הייתה היא זו שאמרה - ״מחר בבוקר הקפה עלי ...״ ממממממ....,טופ..... מחכה לקפה ... ג׳יין ;) http://www.youtube.com/watch?v=yjE8RgR4m-c