קיבלתי עונש לכתוב סיפור

"הפעם עם הפנים למטה. שכב!" כבר הכירה את החבלים מהפעם הקודמת וכרכה את הלולאות בזריזות סביב המפרקים. כל חבל נקשר לרגל אחרת של המיטה והנה הגבר שלה שוכב ערום עקוד וחסר אונים על המיטה. עכשיו נטלה את הג'ל ומשחה בעדינות את חור התחת שלו ומהר מאד מצא את דרכו פנימה הדילדו המוכר, שבפעם האחרונה בילה דווקא בישבנה. "שלא תפלוט אותו החוצה בטעות, כלבלב חמוד שלי", איימה. כעת חש את רצועות השוט מחליקות על אחוריו, ירכיו, גבו, נוגעות קלות בביצים. תוהה בינו לבין עצמו, מתי תגענה ההצלפות וכמה יכאב. הוא לא זוכר כמה זמן זה נמשך. היה שם משהו עם ספירה שהכריחה אותו לספור כל הצלפה, הוא זכר גם במעומעם ששאלה אותו והוא ענה שהוא שייך לה ויעשה כל מה שתצווה עליו, שילקק לה עד שלא ירגיש את הלשון, שימצוץ למי שתגיד לו, שייחדר רק אם תרצה להתענג על המראה. בקיצור, שיעשה הכל למענה. הכל כדי להיות ראוי לשרת אותה. אחחח...איזה אושר צרוף!