שיבארי - אמנות קשירת גוף בחבלים

בבוא היום אכנע לך אשכב על מיטתך פשוקת נשמה ואתן לך להגיע עמוק אל לבלבי לגרום לי עונג עילאי ב הייקו ישראלי. מותרות יותר מ 5 שורות. ככה הוא לימד אותי. אדוני. המורה שלי. הסנסיי שלקח אותי . . . * שיבארי היא טכניקה יפנית של קשירת גוף באמצעות חבלים * מתרגשת. עומדת בשער של עולם חדש. עולם שקשור בחבל. שאזוק לשליטה. או לחוסרה. להתמסרות ולמסירה. לשקט של שהייה בתנוחה. לנשימה .לעצירתה. לגוף. למתיחה. לכיווץ וצמיחה. קובעת פגישה עם אדון האופל. מאסטר של קשרים. איש של חבלים ומורה של לולאות. נבוכות. אדישות. אמיצה. מוצאת את דרכי לדאנג'ן חשוך במרתף תעשייתי. רצפת פרקט בהירה מקבלת את פני בחריקה. איש אחד גבה קומה לבוש מכנס קשירה וחולצה רפויה. שחורה. עם חגורה. לבנה. מניח יד על כתפי ושואב אותי לעולם השיבארי שלו. עולם של כפיתה. של חביקה. מוטות במבוק עבים צהובים תלויים אופקית על התקרה. משטחי פי.וי.סי. רכים לבלימת הנפילה וילונות לבנים להעלאת התעופה. ומוזיקה יפנית עדינה. הרגשה נוחה. וחתולה.לבנה. עם עין אחת כחולה. שיחת בטיחות קצרה. שאלות ותשובות על גבולות. ציפיות. רצונות. הוא יושב מולי. משחק בידיו עם חבל יוטה חום וסיבי. אצבעותיו הארוכות קושרות. פותרות. מגלגלות .מושכות. מתירות. ואני בראשי מרגישה אותן פורטות. על גופי.. מדמינת את משיכות החבל האיטיות סביב גופי. את החריכה העדינה על עורי . רטיבות ממלאה את מרכז גופי. בניגוד להתיבשות בגרוני. בואי. הוא מקים אותי. רגליי כבדות. מפחדות. אני רצונותיי חששותיי וחוסר ידיעותיי עומדים במרכז הדוג'ו שלו. הוא מקבל את אישורי. מעביר מטפחת אדומה על צווארי וקושר סביב ראשי. מכסה את עיניי ואוטם את עדשות השפיטה שלי. נותן מרחב עצום למחשבות לפרוח החוצה מקודקודי. אני מוחה. בדממה. מורדת. בשתיקה. שקטה. פתאום מבינה אין לי שליטה. מעבירה לו את האחריות המלאה. הידיים שלי נאזקות מאחורי גבי. והוא מתחיל להעביר את החבל מסביבי. מצמיד מרפק. מחבר כתף. הופך כיוון בקשר במרכז החזה. תוך כדי מבלי משים ( ואולי גם עם ) זרועו נלחצת על החזה שלי. הפטמות שלי מזדקרות בצעקות אני ...אני.... אבל הוא אדיש. ממשיך מסתובב סביב. מחזק. קושר.מחבר. משנה כיוון בפתאומיות וסוגר. הפחד שלי גודש בעורקיי תעצרי. אדום. לנשום. אני מתנשמת בכבדות ומקשיבה. נשימתו הרגועה משקיטה אותי. אני נמסה אט אט ומשחררת. אני סוףסוף גם סותמת. את הפה. את הראש. הוא שם בשבילי כפי שאף אחד לא היה. מבקש רשות להמשיך. אנחה רפויה זו התשובה. באיטיות הוא מותח לי את מיתרי החשק מבפנים. הריח שלי מורגש באפי. אני חושקת. מאוד אני חושקת. אני מדממת תשוקה אדירה. הוא מרים אותי לתליה.סספנשין. איזו מילה חזקה. אני מאבדת משקל אט אט. ומתמסרת עוד אליו. שהייה. תלויה. אין תזוזה. קול או מגע. וואטסו ביבשה. נשימה בתוך הים. הליכה על ירח. ציפה על לשון של לבה חמה. אני מוצאת בתוכי מקורות שלוים. אמיתיים. תלויה בין שמים לארץ . בין קודש לחול. בין עונג לכאב .כאב שאוהב. זרמי חשמל שעוברים לי בגוף מרימים אותי לשיאים. כן זה עונג מיני. כן אני לבושה. כן אין איש שנוגע בי ואני עדיין באורגזמה חזקה. מאוד חזקה. עצומה וארוכה. אני מתמוססת אל תוך ההרגשה החדשה הנעימה אני כלום ושום אני זרימה אני רוח קלה שמעיפה נוצה בלי משקל בלי החלטה בלי חרטה בלי ידיעה. נוכחות של קיום. הווה של בריאה. התמסרות. טוטאליות. נתינה. כמה משקל מורידה באחת מעל כתפיי. כמה נקיון ומרווח מחשבתי יש בתוכי אני היא והיא אני. הגעתי לתמצית . לבראשית. הוא לידי. מסתובב סביבי. מחבק. נושף. מושך. מכאיב. מענג. מלטף. מתחיל להתיר אותי. נוכחותו חזקה. אני מריחה את עוצמתו האדירה. הוא משחרר אותי מכבליי. מיסוריי. מאזיקי השורשים שנשארו עדיין מחוברים. אנחנו ישובים על הרצפה הרכה בחיבוק מלא אהבה. אני אומרת בשקט. הוא שומע בקול. "אני רוצה שתתעד אותי נוטפת מתשוקה. חסרת יכולת שליטה. שתלך מסביבי שתרפרף על גופי. שתחשמל לי את עמוד שידרתי. אני רוצה שתלמד אותי להחזיר לך בדיוק את התשורה. רוצה לראות בעיניים שלך את הסיפוק בחזרה. השארת לי חבל כרוך בין הצוואר לשפתיים. השניות. אני נמשכת קדימה ומתרחבת למטה. מרגישה את הנשימה שלך ונרטבת מתשוקה. אני רוצה להריח את הרעב שלך. להרגיש את איטיות הקשירה שנכרכת גם סביב צווארך אני רוצה לראות על הזין שלך את הטיפה המרה " הוא מחייך. קם .קד לי בידיים צמודות. מתרחק והולך. הקשר הותר החבל נפרם אין יותר נקשרת ואין פה קושר. אין פה עניין של פנטזיות מיניות. הסשיין נגמר וטרנספורמציה קרתה. בהמון כבוד ואהבה אני מבינה שלחתולה הלבנה יש גם עין ירוקה. . . (