תרקוד היא אמרה לי תרקוד

שלמה ממלא את חלל דירתה בקולו,מתבשם לאיטו מבלי לדעת,בריח הקטורת הנישא באוויר,באורם המרצד של נרות פצ׳ולי ולבנדר המפוזרים בסדר אקראי אך ככ מחושב,אצלה הכל מחושב,חצאית צמודה ומחויטת,חולצה מכופתרת ושיער אסוף לקוקו גבוה,כנס היא אומרת,הגעתי לא מזמן מהעבודה וטרם הספקתי להתארגן,פחחחח עאלק לא הספיקה להתארגן אני מחייך לעצמי,היא יודעת בדיוק כמה המראה שלה בבגדים מחויטים עושה לי את זה,מחושבת.... ״שב ילד שב״ שלמה מורה לי ואני מסרב לו בנימוס,ניגש למקרר ושולף 2 בקבוקים של אדמונית קרה,היא כבר על הדק,גבה מופנה אליי,העשן המסתלסל מכיוונה,מוצא את דרכו אל תוך דירתה,ממלא את נחיריי,מרגיש כמו דמות בסרט מצוייר,שואף ומתקדם בעקבות שובל הריח לעברה.נותן לטיפות המלכה המצוננת לטפטף על עורפה,היא מקשיתה את גבה,קופאת לרגע ומסננת קללה עסיסית העוסקת באמא שלי ובעיסוקיה לפרנסתה.... מגיש לה את הבקבוק ומתיישב מולה,מחייך ומזהה מבט ממזרי של נקמת אתה תשלם על זה בעיניה,היא פותחת כפתור בחולצתה,חושפת מחשוף מושלם,מחליקה את הבקבוק במורד צווארה אל בין שדיה החשופים למחצה ומעלה אותו חזרה,באיטיות,עוטפת את הפיה בשפתיה הבשרניות,שואבת אותו אט אט אל חלל פיה,מישירה מבט חצוף,מוציאה ומלקקת אותו בלשונה,מתריסה,מתגרה,נוקמת בדרכה המחושבת. ושלמה רק מחדד את העובדה ש״לא כל האנשים נולדו שווים״ ...היא מפשקת מעט את רגליה,מספיק כדי שאוכל לראות שכנראה מכונת הכביסה בדיוק התקלקלה אתמול,כפתור נוסף נפתח בחולצתה,בדיוק ברגע שהמלכה האדמונית מציירת ברטיבותה על פנים ירכיה,טיפה מצטרפת לטיפה והן יורדות להנאתן אל בין רגליה,גורמות לה לרעד קל של עונג כשהן מתנקזות בה,המחשבה היחידה שעוברת במוחי כרגע מקבלת חיזוק כשפלוגה שלמה חוטפת אש נ״ס בטמפו, מבהירה לי עד כמה רוצה עכשיו רק לאכול אותה בבסיס האם לנצח.אך לך יש תוכניות אחרות,מחושבות,זדוניות ומתעללות.כרגע זאת את והיא,שתי מלכות,האדמונית שתסור למרותך ותשמש אותך לבדוק כמה זמן אוכל להתאפק ולא לכרוע על ברכיי למולך... אז אולי זה ״גילה המוקדם או גילי המאוחר״ אבל כשהיא מסמנת לי עם האצבע להתקרב אליה, אני מציית לשם שינוי,מתקרב,כורע על ברכיי,ידיי מלטפות את פנים ירכיה החלקות,שפתיי לוגמות את הטיפות שנותרו עליה,מתקרב אט אט ומתבשם בריחה המשכר,המזמין,כמו הגבר ההוא,שהלך לאיבוד דרך איזו מרפסת,נאבד בתוכה,מתמכר אליה,שוב....